משה דיין התפתחותו של אסטרטג

ספר זה חוקר את קורותיו של משה דיין, אחד האישים המשפיעים ביותר על תולדות ישראל בעשורים הראשונים לקיומה. סיפורו הוא סיפורה של ישראל ושל הציונות. הישגיו האישיים, כמו גם רגעי השפל, חופפים במידה רבה להישגיה של ישראל ולכישלונותיה. בתפקידיו כרמטכ"ל, כשר הביטחון וכשר החוץ, התווה דיין את עקרונות הביטחון והחוץ של ישראל, ועיצב אותם בשורה של נושאים מרכזיים, שרובם ממשיכים להעסיק אותנו עד היום

מלחמת הכלכלות

ישראל נמצאת במלחמה. מלחמה על הכלכלה שלה, על המשאבים שלה, על עצמאותה הכלכלית. במלחמה זו היריבות אינן המועמדות הרגילות. במלחמת הכלכלות החברות הקרובות ביותר הן הפגיעות ביותר, הסיכונים אדירים והמטרה ברורה – לא פחות משליטה עולמית

עשתונות 4: השלכות התגרענותה של איראן על 'הסדר הגרעיני העולמי'

תוכן העניינים

מי אנחנו?

על הכותבים

פתח דבר

לוחמת משפט 2.0 – תובנות ממלחמת רוסיה–אוקראינה וההקשר הישראלי

לוחמת המשפט המתקיימת בהקשרים הנוגעים למלחמת רוסיה–אוקראינה, עשויה להוביל לפיתוח מנגנוני אכיפה יעילים יותר נגד מדינות הנחזות כמפירות את דיני העימות המזוין ולהוביל לקידום פרשנות לאותם דינים שתצמצם את חופש הפעולה המבצעי. חשוב לעקוב אחר ההתפתחויות, להעריך כיצד עשויות יריבותיה של ישראל לנצל התפתחויות אלה נגדה בהקשרי לחימה עתידית ולבחון כיצד נכון להיערך

מה בין טרור לאומני לדתי?

אף שכיום אנו מכירים בעיקר ארגוני טרור דתיים, הרי שהחלוקה בין ארגונים דתיים ולא דתיים עוזרת לנו להבין את אופן פעולת תנועת הטרור. גם אם לארגונים, לאומנים ודתיים יחדיו, אותה מטרה, הרי שבירור מניעיהם יעזור לפעול נגדם ביעילות

ההכוונה הצבאית של מערכת הלימודים בבתי הספר בתחילת שנות ה־50

המלחמה המודרנית, כפי שנתפסה במחלקת תכנון בצה"ל, היא מלחמה טוטלית בין אומות, כלכלתן, משקיהן וכוחותיהן החומריים והנפשיים, הקיימים בפועל והפוטנציאליים. לכן תכנון המלחמה הוא "תכנון היצירה והארגון של הפוטנציאל הלוחם הכללי", לקראת התמודדות צבאית והשגת המטרות האסטרטגיות של המדינה. השאלה מהם מרכיבי העוצמה הלאומית העסיקה את המחקר האקדמי במהלך השנים. חוקרים שונים הצביעו לא רק על גורמים מוחשיים כגון גודל האוכלוסייה, תל"ג, ייצור תעשייתי, גודל הצבא ועוד, כגורמים המשפיעים על פוטנציאל העוצמה הלאומית, אלא גם על גורמים מופשטים כגון המוטיבציה הלאומית, התרבות, המדע, סוג המשטר, חינוך, יעילות בירוקרטית ועוד. בצה"ל ראו את מערכת החינוך כחלק מהותי בפוטנציאל הלאומי של ישראל, וככלי מרכזי בעיצוב הנוער בארץ, הכשרתו והפיכתו לחייל טוב וממושמע לא רק מבחינת כושר פיזי ומוטיבציה עזה להילחם ולשרת, אלא גם מבחינת השכלה. בהתאם לכך ביקשו בצה"ל להתערב בתוכנית הלימודים ולעצבה בהתאם לדרישות הביטחון, הן מבחינת כושר ומוטיבציה והן מבחינת מקצועות לימוד רלוונטיים עבור הצבא.