מציג עמוד 23 מתוך 1407 תוצאות
ההימנעות מהפעלתם של הכוחות המתמרנים בעימותי העשורים האחרונים שחקה את כשירותם, אך לא פחות מכך את רוחם ואת הביטחון ביכולתם. יש לסגל חשיבה אחרת - שינוי משמעותי במבנה, בארגון ובאופן הפעלתם של כוחות היבשה, כדי להכינם כראוי לאתגרי העימותים הבאים
מצביאים מוכשרים הם נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה. מדינות רבות משקיעות מאמצים גדולים בהכשרת מצביאיהן, ודווקא בישראל, שקיומה תלוי במידה רבה באיכות ההנהגה הצבאית שלה, יש ליקויים רבים בתחום ההכשרה הזה. את הליקויים האלה צריך וניתן לתקן
הניווט, שלפני 20 שנה היה עדיין בבחינת אמנות שרבים התקשו בה, הפך הודות למערכת הניווט הלוויניות למדע מדויק, שכל אחד יכול להשתלט עליו, גם אם הוא לא "חיית שטח" ולא ממש מבין את ההבדל בין הר לגיא
"זה קומפלקס של מנהרות שמאפשרות תנועה במפלסים שונים של עומק הקרקע. חדרים שמשמשים לצורכי פיקוד ושליטה, חדרים שמשמשים לאחסון, חדרים שמשמשים כמחסה ללוחמים ששוהים מתחת לפני הקרקע כך שיש להם מתחת את כל הפונקציות הדרושות כדי שניתן יהיה להישאר שם לשהיות ממושכות". אל"ם (מיל') ד"ר שאול שי מהמכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן על המנהרות בעזה, בפרק של "קול המערכות" על ההיסטוריה של המנהרות ברצועת עזה, הסוגים השונים שלהן והאתגר שהן מהוות לצה"ל
"החות'ים מבקשים להפוך את עצמם לשחקן שאי אפשר להתעלם ממנו בכל מציאות עתידתית בתימן. הם אמנם אחת הזרועות של התמנון האיראני, אבל יש להם אג'נדה תימנית. הם גם אנטי סעודים מובהקים, ולכן תימן הופכת להיות שטח הפקר של רעיונות שונים שעושים מלחמה בשם שחקן אזורי או גלובלי. כל זה קורה במדינה כושלת שבה איראן נכנסת לתמונה". פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר "תימן: אנטומיה של מדינה כושלת", בריאיון ל"קול המערכות" על האיום החדש מתימן
"הכל מתחיל בגילוי מערכות סנסורים, מכ"מים וסנסורים אלקטרואופטיים שמגלים שיש איום אווירי. הם יודעים לגלות את האיומים ולפי התנהגות המטרה גם לזהות את סוג האיום - למשל טיל בליסטי, מטוס, מל"ט או כל איום אחר". תא"ל (מיל') פיני יונגמן, לשעבר איש מערך ההגנה האווירית בצה"ל וכיום סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת העליונות האווירית ברפאל, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על האופן שבו מיירטות מערכות ההגנה האווירית את האיומים שנשלחים לישראל מקרוב ומרחוק
"יכול להיות שתכננת משהו יום־יומיים לפני מבצע, ואז כשאתה מגיע לשטח אתה מבין שתוכניות האש שלך הרסו לגמרי את האזור. פתאום אתה מגיע לתא שטח שקשה לך לזהותו מרוב שהוא הרוס, מה שמוביל גם לפגיעה מורלית של האויב שרואה את כל התשתיות הצבאיות והאזרחיות שלו הרוסות". אל"ם ירון סימסולו, ראש תורת חי"ר וצנחנים בזרוע היבשה, בריאיון ל"קול המערכות" על לוחמה בשטח רווי הריסות, הקשיים והאתגרים הבטיחותיים
״הדבר הכי משמעותי בלמידה המבצעית של חיל האוויר במהלך המלחמה הזו הוא היכולת לקלוט אמצעים חדשים וגופים חדשים, כלומר ללמוד תוך כדי תנועה איך אנחנו משנים את הצורה שלנו בתוך המרחב. לא רק לפעולה הבאה, אלא גם לפעולות הבאות". סא"ל (מיל') ציקי שכטר, מצוות הלמידה של ראש להק אוויר בחיל האוויר, בריאיון ל"קול המערכות״ על הלמידה המבצעית בחיל האוויר ומה מאפיין את הפעילות ב"חרבות ברזל"
"אחד הכללים שמדבר עליהם סון טסו הוא על לתקן בגלוי את הדרכים הגלויות לעין, אבל ללמוד להתגנב בהסתר בדרכי הקיצור והמסתור. על החלק הראשון של תיקון הגלוי אנחנו וצוות הלמידה של חיל הלוגיסטיקה במלחמה רוצים להביא לידי ביטוי את הניסיון שלנו עבור כולם. את החלק השני של דרכי קיצור והשתנות מהירים אנחנו משאירים לכוחות בשטח – הם יודעים לעשות אותו מעולה". סא"ל שי ונטורה, רמ"ד תורה ותפיסות בחיל הלוגיסטיקה, בריאיון ל"קול המערכות" על הפעילות של החיל ועל הלמידה המבצעית במלחמה
"לחשוב אסלאמית משמע להבין את מונחי היסוד שבהם משתמשים שכנינו, חלקם אויבינו. מושגים כמו ג'האד, הֻדנה, אפילו המושג סלאם. הבעיה המרכזית היא שאנחנו מתבוננים במשקפיים מערביים לעבר תרבות שמשתמשת במונחים ערביים מוסלמים, והדבר הזה יוצר קצר בתקשורת". ד"ר שגיא פולקה, עמית מחקר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, ומחבר הספר לחשוב אסלאמית, בריאיון ל"קול המערכות" על מה היה קורה אם היינו פשוט מקשיבים לנאומים של יחיא סינואר