שמרנות מחשבתית בצה"ל - האמנם?

בעקבות ספרו של א׳ לויטה הדוקטרינה הצבאית של ישראל: הגנה והתקפה, הקיבוץ המאוחד והמרכז למחקרים אסטרטגיים ע׳׳ש יפה אוניברסיטת תל אביב, 1988

מבצעי למידה בפתיחת מלחמה

המנהרות ההתקפיות במבצע "צוק איתן" הן דוגמה נוספת לפער שבין ידיעה מוקדמת של בעיה מבצעית לבין הבנה מערכתית שלה. המענה לפער טמון בפיתוח היכולת ללמוד במהירות בתחילת העימות כדי להשתפר בהמשכו

מערכות 477

מחשבות על תכנון טנקים בעתיד

בין המערכות 3: אוקטובר 2020

בגיליון: גבול של קבלת החלטות - האזור אפור ביחסי צבא-משטרה/ לקחי מלחמת המפרץ בהתמודדות עם מגפת הקורונה/ משבר הקורונה: הזדמנויות ואתגרים מקרו־כלכליים בהיבטים של ביטחון לאומי/ עידן ההגנה האקטיבית: תמרון פלטפורמות יבשתית שוב רלוונטי/ שימור היתרון האיכותי של ישראל במזרח התיכון בסביבה משתנה/ סיור משוריין בצה"ל/ ציפור המנהרות – קרבות בווייטנאם

תוכן העניינים

האתגרים של מערך ההגנה בשטח

"אנחנו מזהים רחפני אויב רבים, וצריך להיות מוכנים לקבל אותם. באחד האירועים רחפן אויב הטיל עלינו חימוש. הכוחות לא הסתכלו למעלה, לא היו מוכנים לזה, והוא הצליח להגיע ממש מעל הכוחות שלנו". אל"ם ירון סימסולו, ראש תורת חי"ר וצנחנים, על אחד האתגרים של ההגנה בזמן המלחמה בעזה. בריאיון ל"קול המערכות" מדבר אל"ם סימסולו על הגנה במבצעי לחימה שונים, ועל טכניקות שונות של הגנה בקרב

פרק שלישי

"מה שקרה בעזה נתפס בעיני העולם השיעי פונדמליסטי אסלאמי שחמאס (הסוני) בתוכו, שמדינת ישראל הולכת ונחלשת ובכל מקום שנלחץ אותה היא נסוגה, הנה עובדה לחצת את ישראל בלבנון היא נסוגה, לחצת את ישראל בעזה היא עשתה התנתקות ועכשיו הזמן שלנו ללחוץ פנימה". פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השלישי – התמרון הישראלי במלחמת לבנון השנייה, ומה השתנה בגישה של צה"ל מאז להיום?

החידושים הטכנולוגיים בשדה הקרב היבשתי

בתערוכת "יורוסאטורי" שהתקיימה ביוני השנה בפריז חשפה צרפת כי צבאה נכנס לעידן הלחימה מבוססת הרשת. בתרגיל גדול שערך צבא צרפת במתכונתו החדשה הוא התמודד נגד ארגון טרור במתכונת דומה לזו שבה פעל באחרונה צה"ל בלבנון. המסקנות היו - כמה מפתיע - שלטכנולוגיה המתקדמת אין תשובות מלאו נגד ארגון טרור הנטמע בתוך אוכלוסייה אזרחית

לתחומי פעולתו של תת-המקלע