לקחי קוסובו - הרהורים ראשונים
למלחמת קוסובו יש לקחים חשובים בתחום היחסים הבין לאומיים ובתחום הצבאי - לקחים שאותם חייבות ללמוד במיוחד מדינות קטנות דוגמת ישראל
מציג עמוד 23 מתוך 571 תוצאות
למלחמת קוסובו יש לקחים חשובים בתחום היחסים הבין לאומיים ובתחום הצבאי - לקחים שאותם חייבות ללמוד במיוחד מדינות קטנות דוגמת ישראל
בתקופה האחרונה התרבו התומכים בגישה שהטנק הוא נשק ארכאי וכי הגיע הזמן שיפנה את מקומו לאמצעי לחימה מודרניים דוגמת החימוש המונחה המדויק. המאמר הזה ינסה להוכיח את חשיבותו
ההיסטוריה הצבאית משופעת בדוגמאות של פיתוחים טכנולוגיים מהפכניים, שהפעלתם הנכונה חייבה חשיבה חדשה ומסגרות חדשות, לרוב- בשל שמרנותו של הממסד הצבאי - משתלבים בתחילה הפיתוחים המהפכניים בתוך המסגרות הקיימות, ובשל כך אין הם מנוצלים במידה האופטימלית, המסוק הוא דוגמא לפיתוח כזה, ומאמר זה מציע דרך לניצול מושכל יותר שלו
בגיליון: "דוגמן 5ב" – המבצע האווירי ששינה את פני המלחמה / קלאוזביץ עדיין רלוונטי לצה"ל / 80 שנה לכיבוש עיראק וסוריה – על שיתוף הפעולה בין הבריטים, האצ"ל והפלמ"ח / בעקבות האירועים באפגניסטאן – על הגמישות / על המהפכה בעניינים צבאיים והשינוי ב"פני הקרב" / בעקבות האירועים במפרץ: חשיבותה של אסטרטגיה ימית בעת הנוכחית / האם הלחימה מעצבת את הטכנולוגיה או שמא הטכנולוגיה מעצבת את הלחימה
לחימה ליניארית, לחימת תודעה, הגנת הכוח והפעולה בעומק כאלמנט הכרעתי / כלים שלובים, הפרק השני: בניין כוח צה"ל וחילות השדה ממלחמת יום הכיפורים ועד מבצע של"ג / על בחירת יעדים, ירח דבש וגרעין: 78 שנים להטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי / ההיסטוריה מתחרזת – התשעה מול מב"ם, מקבילות ולקחים במלאת 53 שנים לסיום מלחמת ההתשה / הזווית התעשייתית בבניין הכוח, החייל כדוגמה
כיום בצה"ל יש אתגר לרתום קצינים מעולים לחתימה שנייה, בין אם הם לוחמים ובין אם הם תומכי לחימה או משרתים בעולם המטה. עם זאת, באמצעות שורה של כלים פשוטים ניתן להפוך את האתגר להצלחה. המודל של חטיבת החילוץ וההדרכה בפיקוד העורף כדוגמה
"חמאס הוא גם תנועה וגם רעיון. אם ניקח לדוגמה את גרמניה הנאצית או את יפן המיליטנטית נבין שאפשר להכניע ארגון, ואז הכרעה של רעיון הופכת להיות פחות חשובה. אם אתה מחסל את הארגון – הרעיון אולי עדיין קיים, אבל אין מי שיבצע אותו". ד"ר הראל חורב, היסטוריון וחוקר חמאס ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, בריאיון ל"קול המערכות" - האם ניתן להכריע את החמאס?
אחת השאלות שבה מתחבט צה"ל היא אם להקים יחידות חי"ר שיתמחו במשימות ספציפיות (לוחמה זעירה, לוחמה בעצימות גבוהה, לחימה בשטחים, לחימה בלבנון) או לאמן יחידות שיוכלו לבצע כל משימה שתוטל עליהן. הדוגמה של רג'ימנט הריינג'רס 75 מלמדת שהאמריקנים העדיפו ללכת בדרך של יחידה לכל משימה
רבות מהגיחות של חיל האוויר במלחמת לבנון השנייה לא כוונו כדי לפגוע ישירות בעוצמתו של חזבאללה, אלא כדי לשכנע את מנהיגיו שהמשך הפעולה נגד ישראל יסב להם נזק בלתי נסבל וכי מוטב להם לשנות את דרכי פעולתם. הדוגמה המובהקת לכך היא הפצצת רובע דאחייה בביירות. ההיסטוריה מוכיחה כי מדובר בדרך פעולה מאוד לא יעילה, והמאמר מסביר מדוע סיכויי הצלחתה קלושים
באמצעות ברית משולשת עם צרפת וישראל ויצירת הפרדה בין הצבאות לאורך תעלת סואץ, ניסתה בריטניה להחזיר את שליטתה על התעלה ואת מעמדה כמעצמה. אך בשל ההשלכות על יחסיה עם ארצות הברית וברית המועצות וחוסר הלכידות בין שרי הקבינט, נחלה כישלון חרוץ: הצד התוקף השיג ניצחון טקטי מזהיר בשדה הקרב אך נכשל ביישום האסטרטגיה המדינית. המשבר ייזכר כדוגמה לחשיבות הגיבוי המדיני לניצחון הצבאי ולסכנה שבהסתמכות על בעל ברית שאינו מוכן לשלם את המחיר