המלחמה בטרור ו"הביטחון החדש"
טורקיה נלחמת בטרור זה יותר מ-30 שנה. בפרק הזמן הזה היו לה אבדות כבדות, והמחיר הכלכלי של המלחמה היה גבוה. גם מדינות אחרות צריכות להיות מוכנות לשלם את מחיר המלחמה בטרור
מציג עמוד 23 מתוך 560 תוצאות
טורקיה נלחמת בטרור זה יותר מ-30 שנה. בפרק הזמן הזה היו לה אבדות כבדות, והמחיר הכלכלי של המלחמה היה גבוה. גם מדינות אחרות צריכות להיות מוכנות לשלם את מחיר המלחמה בטרור
”עופרת יצוקה“ הוגדרה ”פעולה משולבת“, אך מראיונות עם מפקדים שהשתתפו במערכה עולה שהחשיבה שלהם לא הייתה שילובית: כל מפקד ראה בכוחותיו את הגורם המרכזי שלכל היותר מקבל סיוע מזרועות אחרות, והוא לא ראה בכל הזרועות מערכת אחת שפועלת במשולב
חמאס נוקט אסטרטגיה שיש בה סתירה פנימית מובנית: ברגע שהיא מוצלחת מדי, היא מחייבת את ישראל להפעיל כוח רב יותר ולהביסו - כפי שקרה במבצע "עמוד ענן". במילים אחרות: בכל פעם שחמאס מצליח - הוא נכשל
הגנה מרחבית טובה הייתה ועודנה הבסיס לבניית החוסן של תושבי הספר, ושל ישראל כולה. היא אומנם קמה מחדש מתוך שבר ותחושת חוסר אמון, אבל אזרחי ישראל יצרו את התשתית עבור צה"ל והמשטרה לבניית מערך הגנה של ממש. חמש נקודות מרכזיות, הנמצאות בליבת הצטמקותו של עולם ההגמ"ר, ופתרונות אפשריים להחזרת כשירות
בין תפיסת התמרון הזרועי לתפיסת התמרון היבשתי הרב-זרועי חיוניותו של כושר תמרון משמעותי ואפקטיבי במציאות משתנה איננה מוטלת בספק. כינונו ידרוש שיתוף פעולה הדוק בין המטכ״ל ובין זרוע היבשה, תוך הבהרת תחומי האחריות ונקודות הממשק בין תפיסת ״התמרון היבשתי הרב־זרועי״ ותפיסת ״יבשה באופק״
חשיבותה של הסקירה שערך שמגר בכנסת ביולי 1967 חורגת בהרבה מן הערך ההיסטורי שלה. היא צוהר חשוב וייחודי לתפיסות הבסיסיות שהנחו את צה״ל עת נטל את האחריות לניהול כלל היבטי החיים באותם שטחים שנתפסו במלחמה. אותן התפיסות שהונחו אז נוכחות גם כיום בבסיס הנורמות המשפטיות המנחות את פעולתו של צה״ל באיו״ש
מעורבותם של מדינאים בתהליך בניין הכוח חיונית, ולא רק כחותמת למה שהצבאות שלהם רוצים, שכן בידיהם האחריות לקביעת יעדיה של המדינה ובניין הכוח הצבאי הנגזר מהם. המילה האחרונה היא תמיד אצל מי שהכדור נעצר אצלו – גם אם, לפעמים, הוא מקבל החלטות שאינן לרוחם של רוב אנשי המקצוע שלו
אי־הוודאות שבה ייתקלו מפקדים, במיוחד בצבא היבשה, מחייבת אותם להפגין כישורי הסתגלות בביצוע ובהובלת כוחות. זאת בדיוק התפיסה שעמדה בבסיס רף פצ"ן – להטיל את הכוחות לשדה שידמה להם את האתגר המבצעי שיפגשו בלחימה בלבנון, לבחון את כשירותם לעמוד בו ולסגור את הפערים במוכנות עוד לפני המלחמה
הכומ”מ מיועדים לביצוע משימות הדורשות מיומנות ייחודית, שמסיבות שונות אין לכוחות רגילים. ייעודם וצורתם השתנו באופן משמעותי במהלך שלושה שלבי התפתחות עיקריים לאורך ההיסטוריה, לכן, להצלחתם או לכישלונם המבצעיים יש חשיבות סמלית ותודעתית רבה
האתגר: המפקד הזוטר הוא גורם הסמכות הראשון והעיקרי שהחייל פוגש ועל־ידיו הוא מנוהל בעת שירותו הצבאי, בעוד המפקד עצמו נמצא בתחילת דרכו. סביבת הפעולה של מפקדים בדרג הזוטר תהיה לרוב ״רועשת״ ומאופיינת בסדר נמוך. היא בלתי צפויה ומלאה באתגרים. אם יבחר המפקד הזוטר להמשיך בקריירה הצבאית, לתפקידו הראשון יהיה חלק מהותי בעיצוב סגנונו המנהיגותי. בין האתגרים המרכזיים: פיקוד בסביבה של גבולות חדירים, יישום סמכות פיקודית וגיבוש זהות פיקודית. אחת המשימות המרכזיות של המפקד בדרג הזוטר היא התחייבות לזהותו כמפקד, כלומר כבעל סמכות ואחריות לפקודיו, למפקדיו ולמערכת.