מבט חדש על מערכת קורסק

שני חוקרים מנפצים את אחד המיתוסים של מלחמת העולם השנייה - מיתוס הניצחון הסובייטי המוחץ על הגרמנים בקרב פרוחורובקה, שנחשב לשיאה של מערכת קורסק ושהתפרסם כקרב השריון הגדול ביותר בהיסטוריה

מקורות המחשבה הצבאית המודרנית

הגיאוגרפיה ההיסטורית של קוסובו

שורשיה של מלחמת קוסובו נעוצים בסוף המאה ה-19, כאשר ועדה בינלאומית קבעה את גבולותיה של אלבניה העצמאית. בניגוד להגיון הדמוגרפי, שהכתיב את צירופה של קוסובו לאלבניה, קבעה הוועדה כי קוסובו בעלת האוכלוסייה האלבנית- מוסלמית תהיה חלק מסרבי הנוצרית-אורתודוכסית.

מבצע "כוח הברית" : ניתוח אופרטיבי ראשוני

פרשנים רבים מיהרו לקבוע לאחר מלחמת קוסובו, כי הניצחון שהושג בה הוא בעצם ניצחונה של "המהפכה בעניינים הצבאיים" - הכרעת האויב באמצעות כוח אווירי המפעיל חימוש מונחה מדויק. אבל האמת היא שבקוסובו נוהלו שתי מערכות נפרדות: ההפצצות האסטרטגיות על סרביה וההפצצות הטקטיות על כוחות הצבא הסרביים בקוסובו. בעוד שההפצצות בקוסובו התגלו ככישלון. התברר שניתן האמצעים מאוד פשוטים להכשיל אמצעי לחימה שהם בחזית הטכנולוגיה העולמית

אמל"ח וטכנולוגיה במלחמת קוסובו

קוסובו שימשה כמעבדה לניסוי כלי נשק והוכיחה פעם נוספת את עליונותה הטכנולוגית של ארה"ב לא רק על מדינות עולם שלישי דוגמת יוגוסלביה - דבר שהוא מובן מאליו - אלא אף על בעלות בריתה המערביות. למשל, חילות האוויר האירופיים לא היו מסוגלים לבצע תקיפות במזג אוויר גרוע בלילה, ולבדם הם לא היו מסוגלים לנהל את המערכה האווירית

לקחים מהפעלת מל"טים במלחמת קוסובו

בגלל הרצון שלא לסכן טייסים נעשה במלחמת קוסובו שימוש נרחב במל"טים מסוגים שונים, שביצעו מגוון רחב של משימות. הישגי המל"טים בקוסובו נתנו תנופה גדולה להמשך פיתוחם הן בארה"ב והן באירופה

בסבך הלבנון

הנגמ"ש - אמצעי תובלה ממוגן או רכב לחימה נושא רובאים?

המגמה הברורה, המתגבשת מהניסיון המבצעי וממשחקי המלחמה היא שתכלית הנגמ"ש היא קודם כול לשמש כלי תובלה מוגן לכוח הרגלי ולא רכב לחימה. מכאן שראוי להשקיע יותר במיגון הנגמ"ש מאשר בחימושו

מוכנות הצבא - ניתוח מושגי

מה ההבדל בין מוכנות מבנית של הצבא למוכנות מבצעית, ומדוע קיימת סתירה בין פיתוח אמצעי לחימה מרכזיים לטווח הארוך לבין שמירה על כשירותו המבצעית של יחידות לוחמות?

"שדה המוקשים" של המודיעין: החובות המוטלות על קציני המודיעין על־פי ועדות החקירה

החובה להעריך הן את היכולת והן את הכוונות של האויב, החובה להעלות השערות במקום שבו אין מידע, החובה להיות שותף מלא לתכנון המבצעי, החובה להביע דעות סותרות והחובה של המפקדים להתייחס לאותן דעות סותרות גם בפרסומים המופנים לצרכנים- אלה הן רק אחדות מהחובות של אנשי המודיעין כפי שעולות מדו"חותיהן של ארבע ועדות חקירה שעסקו בכשלים מודיעיניים