ניצחו בקרב - הפסידו במלחמה
הניצחונות שהשיגו האמריקנים בווייטנאם בסדרה של מבצעים גדולים במחצית הראשונה של 1967 לא תורגמו לניצחון במלחמה. מכאן עולה השאלה אם יש כלל היגיון אופרטיבי בניהול מבצעים בעצימות גבוהה במלחמה נגד גרילה
מציג עמוד 222 מתוך 9462 תוצאות
הניצחונות שהשיגו האמריקנים בווייטנאם בסדרה של מבצעים גדולים במחצית הראשונה של 1967 לא תורגמו לניצחון במלחמה. מכאן עולה השאלה אם יש כלל היגיון אופרטיבי בניהול מבצעים בעצימות גבוהה במלחמה נגד גרילה
ב21 ביוני 1936 השתתף כוח אווירי בריטי גדול בקרב נגד כנופיה ערבית ליד הכפר נור אשמס שבשומרון וספג פגיעות קשות. הלקחים שהפיקה מפקדת חיל האוויר הבריטית מאותו האירוע הביאו לנקיטת טכניקות פעולה אוויריות יעילות יותר נגד כוחות הגרילה הערביי
בגלל השאיפה לשלמות והחשש מכישלונות נוטים היום המפקדים לפקח באופן הדוק על הפקודים שלהם. הפקודים הפנימו את המציאות הזאת ונמנעים לרוב מלנקוט איזשהו צעד בלי לקבל את אישור המפקדים שלהם. את המציאות הזאת של פיקוח צמוד מחד גיסא ושל תלות מוחלטת מאידך גיסא מאפשר הטלפון הסלולרי
הצעירים של היום מתגייסים לצבא לאחר שהעבירו חלק נכבד מחייהם מול מסכים - של טלוויזיה, של מחשב, של טלפון סלולרי, של קונסולת משחקים. הדבר משנה את כישוריהם החברתיים והקוגניטיביים והופך אותם לחיילים פחות טובים
בניגוד למה שכתבה סא"ל דלית כספי-שכנר במאמרה "האיום: מצור ימי" )"מערכות" 430 ,אפריל 2010 - )הספקת הנפט לישראל לא פסקה אפילו לשעה אחת במהלך מלחמת יום הכיפורים ובימים שלאחר מכן
%99 מהסחר של ישראל עובר דרך הים, ולכן קיומה מותנה ביכולתה לשמור על חופש השיט. אולם המושג "חופש השיט" - כפי שמוכיח המאמר הזה - חורג מעבר לאפשרות לפעול בים באופן חופשי וכולל את אבטחתה של כל שרשרת ההספקה למדינת ישראל וממנה - החל מנמל המוצא וכלה בנמל היעד. השאלה היא אם צה"ל בכלל וחיל הים בפרט ערוכים להגן על חופש השיט בהגדרתו המורחבת
איבוד ידע ומיומנות בתחומים צבאיים הוא מחלה קשה שתוקפת צבאות רבים. צה"ל לקה בה לפחות פעמיים: לפני מלחמת יום הכיפורים הוא איבד ידע ומיומנות בתחום של קרב ההגנה ולפני מלחמת לבנון השנייה - בתחום של ביצוע תמרון יבשתי רחב היקף. המאמר מסביר כיצד ניתן להתחסן מפני המחלה הזאת
השאלה מה מניע חיילים להילחם מעסיקה את המחקר הפסיכולוגי והסוציולוגי זה זמן רב. מחקר שנערך בקרב לוחמים שהשתתפו ב"עופרת יצוקה" שופך אור על הנושא ומצביע על נקודות הבדל ודמיון בין לוחמי הסדיר ללוחמי המילואים בשאלה הזאת
המאמר מציג 6 מדרגות שיישום כל אחת מהן ישפר במידה ניכרת את הפקת הלקחים בצה"ל. יישום המדרגה השישית אמור לחולל את השינוי החשוב ביותר: להביא לכך שייעשה שימוש ארוך טווח בלקחים שהופקו
חיל האוויר - כמו צה"ל כולו - נקט במלחמת לבנון השנייה מדיניות של פתיחות רבה ביחסיו עם התקשורת, ואילו במבצע "עופרת יצוקה" ננקטה מדיניות מבוקרת ומאופקת יותר. אף שיש הסוברים כי חיל האוויר "יצא טוב" בשתי המערכות האלה מבחינה תקשורתית, הרי בחינה מדוקדקת מראה שלאסטרטגיה המאופקת היו יתרונות רבים יותר