מלחמת לבנון השנייה והתקופה שקדמה לה

האם הניסיון של צה”ל ממלחמת לבנון השנייה מצריך עדכון משמעותי בתפיסת הביטחון של ישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי היום בטיוטת המטה לביטחון לאומי

כיצד הציל חוסני מבארכ את תכנית ההונאה

תפיסת "המאבק המזוין" בראיית הארגונים הפלסטיניים

על תפיסת ההגנה האווירית של ישראל

"מדינת ישראל היא בעלת הניסיון הגדול ביותר בהפעלת מערכות הגנה אווירית והגנה מטילים, ולכן גם המוגנת ביותר בעולם מול איומים אלה". תא"ל (מיל') פיני יונגמן, לשעבר איש מערך ההגנה האווירית בצה"ל וכיום סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת העליונות האווירית ברפאל, על סוגי ההגנה האווירית, על האיומים השונים ועל ההתמודדות עימם

"והנה עם קשה עורף הוא" - העורף בתפיסת הביטחון הלאומי הישראלית

לאן נעלם התמרון?

בעקבות מלחמת לבנון השנייה מכים רבים בצה”ל על חטא העדפתה של האש על פני התמרון, והצבא - כך נראה - חוזר לתפיסת ההפעלה המקורית שלו שבמרכזה עמד המהלך המתמרן של כוחות היבשה. אבל הנסיבות שהביאו להעדפת האש על פני התמרון - ובהן שינויים עמוקים בחברה הישראלית ובסביבה האסטרטגית שבה פועלת ישראל - לא נעלמו, וספק אם חזרה לתפיסת ההפעלה שפותחה בשנות ה-50 וה-60 ולצורת תמרון שעוצבה בדמותה של מלחמת יום הכיפורים היא אכן התשובה הנכונה לאתגרים הנוכחיים של ישראל

מדוע צה"ל מתקשה להצליח?

הפיחות המתמשך בביצועי צה”ל מאז 1967 נובע מכך שמלחמת ששת הימים הייתה המלחמה האחרונה שההכנות לקראתה והפעלת הכוח בה נגזרו ישירות מתפיסת הביטחון של ישראל

מערכות 482

מה בין קו מאז'ינו ו"המעטים" שהביאו את הניצחון בקרב על בריטניה ובין "כיפת ברזל"

הוויכוח על מקומו של הנדבך הרביעי בתפיסת הביטחון של ישראל- המגננה, החל לאחר מלחמת לבנון השנייה ונמשך במערכת הביטחון ובציבור

בין אירוע בודד לרצף

ההתייחסות למאבק מול חזבאללה ומול רצועת עזה ראוי שתהיה במושגים של מלחמות התשה, דבר המחייב עיצוב מחדש של הציפיות של ישראל