מציג עמוד 22 מתוך 420 תוצאות
היעד לגרום לטובים מכלל היחידות להגיע להדרכה ראוי ונכון, אך מחייב התייחסות מיוחדת. בראש ובראשונה נדרשת הכרה של מפקדים בכירים בחשיבות העיסוק בתחום זה. שנית, יש לפעול להפוך את העיסוק בהדרכה לתחום מוערך ומתוגמל כך שיהיה מבוקש גם על־ידי הפרטים, במקביל לדחיפת המפקדים למלא תפקידים אלה
אף שהוגי דעות צבאיים של הצבא האדום יצרו כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת את דוקטרינת "הקרב העמוק", שנחשבת לרלוונטית גם עתה , בראשית המאה ה-21, הרי שבשלבים הראשונים למלחמת גרמניה- בריה"מ היו אלה דווקא הגרמנים שישמו אותה. המאמר מונה כמה מהסיבות לכך שב-1941 לא היה הצבא האדום בשל ליישום "הקרב העמוק": החל ממחסור קריטי במשאיות ובנגמ"שים, דרך בעיות מבניות וכלה בעובדה שרוב המגויסים היו בלתי מיומנים בהפעלת כלי הנשק שעמדו לרשותם
זה שנים רבות מתלבט צה"ל בסוגיה אם לבנות יחידות המותאמות לעימות המוגבל או להכשיר יחידות קיימות לעימות הזה. המאמר מגיע למסקנה שלא זו בלבד שיש צורך ביחידות מיוחדות לסוג הלחימה הזה, אלא שהן חייבות להיות גדודים עצמאיים, הנותנים לעצמם את מרבית השירותים שכיום מקבלים הגדודים הרגילים רק מהחטיבות ואף מהאוגדות
לא הפתעה הייתה במלחמת יום הכיפורים אלא אסטרטגיה מכוּונת של משה דיין לאפשר לערבים להנחית את המכה הראשונה. שר הביטחון העריך שזוהי הדרך לשמר את הסטטוס קוו בשטחים. באמצעות אי־הפעלת האמצעים המיוחדים סייע ראש אמ”ן אלי זעירא לדיין לממש את האסטרטגיה שלו
פעולה יבשתית רחבת היקף בעזה ובהמשך בלבנון, מעלה לדיון מגוון תחומים הקשורים לפעילות כוחות היבשה, שלא הופעלו באופן כזה מזה עשורים. אחד מהם הוא דפוס הפיקוד בכוחות היבשה, אשר מקובל כי לו שני קצוות מנוגדים: יוזמה ופיקוד משימה/מבוזר ופיקוד פרטני/ריכוזי. המאמר עוסק בדרגי גדוד ועד פיקוד. הוא מתחיל בהצגת קווי דמיון ואחר כך מנסה לזהות הבדלים בדפוסי הפיקוד בין הפעולה היבשתית ההכרעתית בצפון עזה ובין ההתקפה היבשתית המתוחמת לעיצוב מרחב הגבול בלבנון. לפיקוד משימה יש חשיבות רבה בהגברת אפקטיביות כוחות היבשה במלחמה, וההמלצות מובאות בראי ההכנות למלחמה עתידית הכרעתית, רחבת היקף ומרחב בלבנון
חזרה לפרויקט מיוחד שנכתב במלאת עשור למלחמה, ונפרס ב"מערכות" על פני 3 גיליונות, ובו תהיות על הקשר בין אפקטיביות צבאית בזמן אמת ובין המצב הביטחוני והסכנה לצה”ל עקב אי ההבחנה בין השניים
673 שבויים ישראלים - רובם מגוש עציון ומהעיר העתיקה בירושלים - הוחזקו במהלך מלחמת העצמאות במחנה שבויים ירדני. הירדנים נתנו לשבויים אוטונומיה נרחבת בניהול חיי המחנה, ובמקום נוצר הווי חיים מיוחד
המצב המשפטי הנוכחי אוסר על מפקדים לפעול בניגוד להמלצתו של רופא צבאי, חוץ מאשר במקרים חריגים ביותר ויוצאי דופן ביחידות מיוחדות. במצב הזה ישנה בעיה, שכן בעוד שהצבא מטיל אחריות מוחלטת על המפקד ביחס לכל שמתרחש ביחידתו, הרי שבתחום הסמכויות הוא מגביל אותו. כותבי המאמר מציעים רפורמה, שבמסגרתה יותר למפקדים לסטות מהמלצות רופאים, אם נימוקי ההמלצה הם מבצעיים (השתתפות החייל החולה תפגע בביצוע המשימה). אולם גם במסגרת הרפורמה המוצעת אסור יהיה למפקדים להתעלם מהמלצות רופאים, שמבוססות על הנמקות רפואיות (השתתפות החייל תפגע בבריאותו)
