המערכה על הגולן יוני 1967

פרק חמישי: הבקרה כמוסד קהילתי

פרק 9: בעקבות הסכמי אברהם

האדם שבזום ינצח? צה"ל והמרחב האפליקטיבי

אפליקציות השיחות מרחוק שהפכו לאחרונה לחלק מן השגרה בחברה בכלל ובצה"ל בפרט, יכולות להפוך להזדמנות. אם הארגון יבין את השינוי ואת המשמעות, לצד קביעה של קודים ברורים שישמרו על התנהגות צבאית גם בסביבה של עבודה ולמידה מרחוק, ניתן יהיה לצבור ניסיון ולבנות אפליקציות אחרות, מתאימות יותר לארגונים ביטחוניים ולדיונים במתכונת צבאית

פרק ד' – המחצית השנייה של המאה העשרים

מגדים בקבע למילואים? אולי אחר כך

לטעמי עוד רחוק היום בו קציני קבע יוכלו לפקד באופן יעיל על גדודי מילואים, ולשם כך צה"ל הגדול נדרש לשינויים תפיסתיים משמעותיים בהבנה שלו את יחידות המילואים. עם זאת, קיים צורך דחוף לשינויים אלה מכיוון שמשבר האמון בין המילואים וצבא הקבע הוא חריף ורק מחריף והולך בעשורים האחרונים

מגמות יסוד בתנועת חמאס ממבצע "צוק איתן" ועד "חרבות ברזל"

במהלך כ־15 שנה הקימה חמאס צבא של ממש בעזרת מנגנוני התנועה בחו"ל, וערכה את ההתאמות הנדרשות במבנה הארגוני שלה. הכול לטובת תוכנית מבצעית התקפית, שיישמו בשטחה הריבוני של ישראל ב־7 באוקטובר, ועתידה להילמד דורות רבים קדימה במיטב המכללות הצבאיות. מאמר על הצד האחר של הגבעה: חמש מגמות מרכזיות בתנועת חמאס בשנים 2023-2014 אל מול יעדי העל ויעדי המשנה שלה

מבצע "רביב"

המבצעים הגדולים של הכוחות המיוחדים מבית גלי צה"ל ומערכות מחבר בין סיפורי קרב עוצרי נשימה לתיאוריה צבאית כדי לשפוך אור חדש על המבצעים שעיצבו את האתוס של צה"ל. בפרק השישי: מבצע "רביב". לאחר תום מלחמת ששת הימים החלו אירועים רבים ואלימים שיקבלו את השם: מלחמת ההתשה. חזית מלחמה זו הייתה תעלת סואץ, כאשר הגדה המזרחית שלה מוחזקת על ידי צה"ל והמערבית בידי המצרים. חילופי המהלומות בין הצדדים, שרצו להישאר מתח לסף המלחמה, התאפיינו בשורה של מבצעים נועזים ומלאי דמיון. מבצע "רביב" היה אחד היצירתיים ביותר שבהם. בפרק ננסה להבין בעזרת מפקד כוח השריון במבצע, אלוף (מיל') יעקב לפידות, מה הוביל את צה"ל לצאת למבצע הזה, מה עבר על הכוח בשטח ומה היו תוצאותיו. נשוחח גם עם בוריס דולין, מומחה לביטחון בין־לאומי ומחבר הספר "חומת סואץ", שעוסק במעורבות של ברית המועצות במזרח התיכון בימי מלחמת ההתשה. נשמע ממנו על המלחמה שהסובייטים ניהלו מול ישראל באותן השנים, איך השפיע עליה מבצע "רביב" וכיצד הפעילות הסובייטית עיצבה, בסופו של דבר, את מאזן הכוחות במלחמת יום הכיפורים

מערכות עומק: שיח' יוסף אל־קרצ'אוי – מעצב הפרגמטיזם האסלאמי

ב־26 בספטמבר 2022 מת שיח' יוּסֻף אל־קַרַצַ'אוִיּ, מי שיכול להיחשב אחד מגדולי אנשי הדת והפוסקים הסונים בימינו, ובעל השפעה אדירה על סוגיות מרכזיות שהאומה המוסלמית התמודדה עימן בעשורים האחרונים, ובראשן הסוגיה הפלסטינית והיחסים שבין אסלאם ומערב. קרצ'אוי גיבש אסכולה בשם וַסַטִיַּה (בתרגום מילולי: אמצע). זרם זה צמח מתוך תנועת "האחים המוסלמים" שקרצ'אוי היה חברה הנאמן ואחד מתלמידיו המובהקים של מייסדה, חַסַן אל־בַּנַּא. את עקרונות זרם הוסטיה, ביטוי לפרגמטיזם אסלאמי בגבולות השריעה המאפשר מרחב תמרון ניכר, אימצו הן תנועת חמאס והן התנועה האסלאמית בישראל, על אף ההבדלים המשמעותיים ביניהן. מערכות עומק זה מציג בקצרה את מהות זרם הווסטיה, כפי שעיצבו קרצ'אוי, ומתמקד בהשפעתו האידיאולוגית-תיאולוגית של קרצ'אוי על הג'האד ועל המאמץ המלחמתי של חמאס נגד ישראל. כמו כן המאמר מנסה לסכם את עיקרי מורשתו של קרצ'אוי לדורות המוסלמים הבאים. המסמך חשוב לכל מי שמנסה להבין לעומק את השורשים האסלאמיים של תנועת חמאס, את דרך הלחימה שלה והאופן שבו היא מנהלת את מאבקה נגד ישראל, ופותח צוהר להבנת דפוסי ההתנהגות הפוליטית של תנועה כמו רע"ם (הרשימה הערבית המאוחדת), שהיא יוצאת חלציה של התנועה האסלאמית בישראל, הפלג הדרומי. המחבר, ד"ר שגיא פולקה, הוא עמית מחקר לימודי אסלאם במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל־אביב. מחבר הספר Shaykh Yūsuf al-Qaraḍāwī – Spiritual Mentor of Wasaṭī Salafism איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על הפרק הרלוונטי.

שקיפות, למידה ואמון: מאסונות צאלים לאתגרי צה"ל בלמידה מאירועי 7 באוקטובר

מחקר זה בוחן את יחסי הגומלין בין השיח הציבורי־תקשורתי לבין תהליכי הלמידה הארגונית בצה”ל, דרך ניתוח השיח התקשורתי אודות אסונות צאלים א’ וב’. באמצעות ניתוח שיח כמותי ואיכותני של פרסומים תקשורתיים. המחקר מתחקה אחר האופן שבו סוקרו ונדונו בתקשורת תהליכי הלמידה, השקיפות והאמון הציבורי בפרשות אלו, במטרה להבין כיצד הדינמיקה התקשורתית־ ציבורית משפיעה על יכולתו של הארגון ללמוד ולהשתפר. ממצאי המחקר מצביעים על המתח המובנה בין הצורך בשקיפות לבין שמירה על ביטחון מידע, וכיצד מתח זה משפיע על אמון הציבור ועל תהליכי הלמידה הארגונית. הממצאים מאששים את ההשערה כי הסתמכות יתר על טיעוני ביטחון מידע יוצרת אפקט בומרנג המוביל לאובדן שליטה על המידע ולפגיעה באמון הציבור. ניתוח מחזור החיים התקשורתי של האירועים חושף דפוסים שונים של התפתחות השיח הציבורי, כתלות באסטרטגיית התגובה הארגונית ובמידת השקיפות. נמצא כי הלחץ הציבורי, במיוחד מצד המשפחות השכולות והתקשורת, מוביל להתערבות של גורמים חיצוניים ולהרחבת היקף החקירה והלמידה. בהתאם להשערות המחקר, נמצא כי שיח תקשורתי המתמקד בכשלים מערכתיים מוביל לשינויים ארגוניים משמעותיים יותר, בעוד שמיקוד בהטלת אחריות אישית מהירה לצורך שיקום אמון מיידי מגביל את היכולת לקיים תהליכי למידה מעמיקים. הממצאים מדגישים את חשיבות ההתאמה בין אסטרטגיית התגובה הארגונית לציפיות הציבור בהתאם לאירוע. המחקר מציע תובנות רלוונטיות להתמודדות עם אתגרי הלמידה והתחקור העומדים בפני צה”ל בעקבות אירועי השבעה באוקטובר 2023, בכל הנוגע לאיזון בין שקיפות, אמון ציבורי ולמידה ארגונית בעידן הדיגיטלי