מציג עמוד 22 מתוך 386 תוצאות
חמאס היא תנועה אסלאמית הניחנת באורך רוח, מתוך אמונה שאללה הכריע את המאבק בפלסטין לטובת המוסלמים ולכן זו רק שאלה של זמן עד שישראל תחדל להתקיים. ניצחון מבחינתה איננו מונח צבאי אלא תודעתי ותרבותי אסלאמי. על כן המטרה צריכה להיות לא רק לפגוע בחומר, אלא לנסות ולפגוע ברוח הלחימה של חמאס באמצעות הבנת רכיבי תרבות ההתנגדות שלה
"מדינת ישראל היא בעלת הניסיון הגדול ביותר בהפעלת מערכות הגנה אווירית והגנה מטילים, ולכן גם המוגנת ביותר בעולם מול איומים אלה". תא"ל (מיל') פיני יונגמן, לשעבר איש מערך ההגנה האווירית בצה"ל וכיום סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת העליונות האווירית ברפאל, על סוגי ההגנה האווירית, על האיומים השונים ועל ההתמודדות עימם
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: פודקסטים על תפיסת ההגנה של צה"ל בעזה, ועל התפתחות חמאס בשנים האחרונות וההבדלים בינה ובין הג'האד האסלאמי / מה ניתן ללמוד מהמערכה של דאעש במוצול בנוגע ללחימה בשטח בנוי / מאמר על ההגנה המרחבית וההגנה האזרחית במלחמת המחר / פודקסט על סוגי ההגנה האווירית, על האיומים השונים ועל ההתמודדות עימם / איום הרחפנים, מתי נולד ומהם האתגרים שהוא מציב לכוחות צה"ל. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים ומאחל החלמה לפצועים
"הכל מתחיל בגילוי מערכות סנסורים, מכ"מים וסנסורים אלקטרואופטיים שמגלים שיש איום אווירי. הם יודעים לגלות את האיומים ולפי התנהגות המטרה גם לזהות את סוג האיום - למשל טיל בליסטי, מטוס, מל"ט או כל איום אחר". תא"ל (מיל') פיני יונגמן, לשעבר איש מערך ההגנה האווירית בצה"ל וכיום סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת העליונות האווירית ברפאל, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על האופן שבו מיירטות מערכות ההגנה האווירית את האיומים שנשלחים לישראל מקרוב ומרחוק
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: מערכות עומק חדש על מבצע "צלבן" שנוגע באתגרים של סיוע אווירי במרחב של כוחות מעורבבים, השפעת הטכנולוגיה על שדה הקרב, מנגנוני הבסה ועוד / פודקסטים על יחיא סנואר, הגנה אווירית, טרור היברידי והזירה הימית בלחימה / האם איבדה ישראל את ההזדמנות לפגוע אסטרטגית בחזבאללה / חשיבות הבטיחות במבצעים / "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
"איסוף המידע, עיבוד המידע, ההפקה שלו, יצירת סט הלקחים ולאחר מכן ההטמעה שלהם לוקחים מספר שבועות. פה אין לנו את הפריווילגיה הזאת" תא"ל (מיל') גיא חזות, ראש מערך הלמידה המבצעית בזרוע היבשה, בריאיון ל"קול המערכות" על החשיבות של הלמידה המבצעית תוך כדי הלחימה
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: פודקסט על הלמידה המבצעית של חיל הים במלחמה / מאמר על השאלה: האם הצבא יכול להכריע טרור? / מערכות עומק על קרב אורטונה – למידה תוך כדי לחימה, לש"ב ולקחים בני 80 שרלוונטיים גם היום / איך מנהלים מלחמה מול גנרל חורף / מאמר תגובה למאמר על כיפת ברזל כקו מאז'ינו החדש / האם הגליל מוגן? "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
"בכל המלחמות והמבצעים שהשתתפתי, מעולם לא ראיתי למידה מבצעית שיטתית כמו שנעשית עכשיו בכל הרמות - מרמת הפלוגה ועד לרמת החטיבה. הלמידה קורית בכל יום וגם אם יש קושי פיזי לאנשים להגיע היא מתבצעת בדרכים שונות, והלקחים עוברים הלאה". סא"ל אושיק אזולאי, קצין הלמידה של חטיבת הנח"ל, בריאיון ל"קול המערכות" על מה מאפיין את החטיבה בלחימה הנוכחית ועל הלמידה המבצעית של החטיבה במלחמה
קפיצת המדרגה מקצין עוזר או קצין מטה בגדוד לתפקיד קצין מטה ברמת החטיבה גדולה עשרת מונים מכל קפיצה אחרת, כגון מרמת החטיבה לרמת האוגדה או מרמת האוגדה לרמת הפיקוד. מכאן החשיבות המיוחדת שיש לייחס לאיתור ולהכשרה של קציני שלישות חטיבתיים - במיוחד בחטיבות המילואים, שניהול כוח האדם בהן קשה ומסובך יותר מאשר בחטיבות הסדירות
כיצד יכול כוח קטן לגבור על כוח גדול וחזק ממנו משמעותית? על השאלה הזאת מנסה לענות תיאוריית ''העליונות היחסית'' שניסח האדמירל האמריקני, ויליאם מקרייבן. הוא מבסס את התיאוריה שלו בין השאר על אחד המבצעים המפורסמים ביותר לשחרור חטופים – מבצע אנטבה. במהלך הפרק אנחנו משחזרים את תכנון המבצע ואת רגעי השיא שלו, יחד עם מתכנן הפעולה מוקי בצר והלוחמים הראשונים שפרצו לטרמינל באנטבה ומנתחים את מהלך המבצע לפי תיאוריית העליונות היחסית.