הכנותיה הצבאיות של מצרים
שאלת התגוננותה של מצרים בפני התקפת אויב הפכה, נוכח המצב הבין לאומי, בעיה מרכזית, המעסיקה כיום את האומה המצרית ואת ממשלתה
מציג עמוד 22 מתוך 1584 תוצאות
שאלת התגוננותה של מצרים בפני התקפת אויב הפכה, נוכח המצב הבין לאומי, בעיה מרכזית, המעסיקה כיום את האומה המצרית ואת ממשלתה
כידוע, יכול מספר קטן של מכונות ירייה כבדות לעכב התקדמות של יחידה צבאית גדולה במישור. לפיכך מתאימה מכונת הירייה הכבדה לסוג הקרב השני - קרב המדבר
מתוך: "ז'ורנל של מכון השירות המלכותי המאוחד" מספר 535, אוגוסט 1939
מתוך: "ז'ורנל האינפנטריה - בטאון אגודת חיל הרגלים של ארצות הברית", וושינגטון, יולי 1939
במקום להוביל את כוחותיה של רוסיה כחוד חנית מהיר, מפתיע ואלגנטי, כפי שתכנן פוטין על־פי ייעודם המקורי, נגזר על הכוחות המיוחדים הרוסיים כנראה להמשיך להילחם יחד עם הכוחות המתמרנים הרגילים בקרבות התשה קשים נגד התנגדות עממית רחבה ונחושה. הקרב על אנטונוב כדוגמה לניסיון עריפה אסטרטגי שנכשל
הסיסמאות של דבקות במשימה, פיקוד מכוון משימה, אומץ לב, אגרסיביות ונחישות בלחימה קרמו במבצע עור וגידים. הגדוד הפך, מקרב לקרב, למכונה אנושית יעילה, ערכית ומקצועית. הבסיס ליכולת הוא יסודות המקצוע, התורה הצבאית, ההבנה הטקטית ויכולת "האלתור המלומד". ללא מקצועיות של הלוחמים והמפקדים, הצבא יהפוך לאספסוף מזוין
בהינתן מצב של מלחמה דו־זירתית בין צה”ל לשני צבאות הטרור חזבאללה וחמאס, בניית כוחם של כוחות היבשה וביטחונם העצמי של מפקדיו צריכה לעמוד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות. בימים אלה, כשבאירופה מתנהלת מלחמה המעלה סימני שאלה בדבר כשירות כוחות היבשה של הצבא הרוסי לנוכח ביצועיו, הסכנה מהזנחת כוחות והימנעות מהפעלתם ברורה מתמיד
צבאות יבשה נבנים בזמני שלום ומיועדים למלחמה, וכדי לפעול בזמני שלום צריכים להסיט משאבים. הדילמה: האם להתאים את משימות הצבא לציפיות של המדינאים, או להשקיע בבניין כוח שלא משרת אותו במלחמה? שני מקרי בוחן של צבאות יבשה אירופיים שנדרשו לעשות את ההתאמות המתבקשות לשימור הרלוונטיות שלהם
הוכח שתוכנות, שלכאורה אין להן שום תלות בגורם של זמן או של תאריך, למעשה אין תלויות
כל מי שחייל הינו - בין שיהיה מצביא, קצין, מש״ק או טוראי פשוט, בין שהוא לחם במלחמה או בין שרק התכונן לקראת קרב אפשרי, בין שהוא אחד המצווים או אחד המצייתים - יכול הוא לשוח עם כל חיילי העבר, ההווה והעתיד כעם חברים לגורל, אשר שותף הוא למנת חלקם ואשר ההיסטוריה הצבאית מקשרת בינם לבינו