זה הצבא שאנחנו רוצים?

צה”ל כפי שעולה מספרו של עמוס הראל הוא צבא שאינו מעריך את תרומת החיכוך הקרבי להתפתחות של רוח החיילים והמפקדים. עמוס הראל, ”תדע כל אם עברייה - קווים לדמותו של צה”ל החדש” (כנרת זמורה ביתן, 2013)

פרק ראשון: חיסון קוגניטיבי כהכנת הגורם האנושי ללחימה

פרק שני: פיקוד ואיתנות קרבית ביחידות השדה

הכנה פיזיולוגית למסע ארוך

מרבית ההכשרה שעובר מפקד ביחידות השדה בצה"ל נוגעת לתפקידי לחימה ופיקוד ומסמיכה אותו לפקד על אימונים קשים ביותר. באופן פרדוקסלי בהכשרתו חשוף המפקד מעט מאוד ללימודי המגבלות הפיזיולוגיות של האדם. מאמר זה הוא חלק מפרויקט "המכונה האנושית" ,שנועד לחדד בקרב הגורמים הפיקודיים את הצורך בהכרת מגבלותיו הפיזיולוגיות של החייל ובהתאמתו לתנאים שאליהם הוא נחשף

מהעיתונות הצבאית

מתוך: "ז'ורנל האינפנטריה - בטאון אגודת חיל הרגלים של ארצות הברית", וושינגטון, יולי 1939

הקרב על אנטונוב – החמצה אופרטיבית שהפכה לכישלון אסטרטגי

במקום להוביל את כוחותיה של רוסיה כחוד חנית מהיר, מפתיע ואלגנטי, כפי שתכנן פוטין על־פי ייעודם המקורי, נגזר על הכוחות המיוחדים הרוסיים כנראה להמשיך להילחם יחד עם הכוחות המתמרנים הרגילים בקרבות התשה קשים נגד התנגדות עממית רחבה ונחושה. הקרב על אנטונוב כדוגמה לניסיון עריפה אסטרטגי שנכשל

מנת קרב - קרב צ'יקמוגה

"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) מיזם חדש של מכון לחקר לוחמת היבשה בזרוע היבשה. בבסיס המיזם ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה

דבר העורך

יכולות השדאות והשטח של לוחם החי"ר בשדה הקרב המודרני

שדאות וחיילות הפרט הן הבסיס המקצועי ללוחם הרגלים בשדה הקרב, והמורכבות בהכשרת השדאות הורגשה ביתר שאת מאז שהחל צה"ל לבסס את מהלכיו העיקריים באמצעות כוחות חי"ר. מול שדה הקרב והיכולות הטכנולוגיות המשתנות אל לנו לשכוח את כשירויות הבסיס שיכריעו את הקרבות הטקטיים בלחימה

התקדמות ורדיפה, בעורף הארמיה השלישית