מציג עמוד 219 מתוך 3244 תוצאות
פרשנים רבים מיהרו לקבוע לאחר מלחמת קוסובו, כי הניצחון שהושג בה הוא בעצם ניצחונה של "המהפכה בעניינים הצבאיים" - הכרעת האויב באמצעות כוח אווירי המפעיל חימוש מונחה מדויק. אבל האמת היא שבקוסובו נוהלו שתי מערכות נפרדות: ההפצצות האסטרטגיות על סרביה וההפצצות הטקטיות על כוחות הצבא הסרביים בקוסובו. בעוד שההפצצות בקוסובו התגלו ככישלון. התברר שניתן האמצעים מאוד פשוטים להכשיל אמצעי לחימה שהם בחזית הטכנולוגיה העולמית
כתב עת אקדמי ראשון מסוגו שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין "מערכות" ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל. כתב העת עומד בקריטריונים להכללה ברשימת כתבי העת המשרתים את מודל התקצוב של המוסדות האקדמיים בישראל. איך לקרוא בגיליון? • לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF" • לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה
כתב עת אקדמי ראשון מסוגו שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין "מערכות" ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל. כתב העת עומד בקריטריונים להכללה ברשימת כתבי העת המשרתים את מודל התקצוב של המוסדות האקדמיים בישראל. איך לקרוא בגיליון? • לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF" • לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה
מפקד הפיקוד הרב-זרועי של ארה"ב מנמק במאמר הזה מדוע הוא פוסל את תפיסת המבצעים מוכווני התוצא. אחד מנימוקיו הוא שהתפיסה הזאת היא שהנחתה את צה"ל במלחמת לבנון השנייה ואחראית במידה רבה לכישלונו באותה המלחמה. לדבריו, האמונה השגויה של צה"ל באותה המלחמה שניתן לשתק לחלוטין את האויב באמצעות תקיפות מדויקות מהאוויר נגד מערכות חיוניות של האויב היא לב ליבה של תפיסת המבצעים מוכווני התוצא
מי שטוענים שיש להפסיק את השימוש בתוכנת ”פאואר פוינט״ בגלל אנשים שעושים בה שימוש גרוע וחובבני דומים למי שקוראים ללוחם העכשווי לחזור להשתמש בחרב ובחץ וקשת במקום להדריכו כיצד לתפעל נכון את כלי הנשק המודרניים העומדים לרשותו. תגובה למאמרו של אל״ם ארז וינר ”נקודת חוזק שהיא נקודת תורפה״ )מערכות 424 ,אפריל 2009)
מאמרה של לירז מרגלית ”מדוע הפצצות השכנוע אינן משכנעות“ )מערכות 420-421 ,ספטמבר 2008 )מבקש לעשות שימוש ב“תיאוריית הערך“ כדי להסביר מדוע כשלו ניסיונותינו להשפיע על מקבלי ההחלטות בחזבאללה באמצעות הפעלת הכוח האווירי. אולם בתיאוריית הערך שעליה מסתמכת הכותבת אין כדי להסביר ולו היבט אחד של הסוגיה החשובה והמורכבת הזאת
כתב עת אקדמי ראשון מסוגו שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין "מערכות" ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל. כתב העת עומד בקריטריונים להכללה ברשימת כתבי העת המשרתים את מודל התקצוב של המוסדות האקדמיים בישראל. איך לקרוא בגיליון? • לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF" • לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה
כתב עת אקדמי ראשון מסוגו שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין "מערכות" ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל. כתב העת עומד בקריטריונים להכללה ברשימת כתבי העת המשרתים את מודל התקצוב של המוסדות האקדמיים בישראל. איך לקרוא בגיליון? • לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF" • לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה
כתב עת אקדמי ראשון מסוגו שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין "מערכות" ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל. כתב העת עומד בקריטריונים להכללה ברשימת כתבי העת המשרתים את מודל התקצוב של המוסדות האקדמיים בישראל. איך לקרוא בגיליון? • לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF" • לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה
ישראל מנהלת בשנים האחרונות מלחמה סמויה מן העין הציבורית – מלחמה על כלכלתה, משאביה ועצמאותה הכלכלית. במלחמת הכלכלות החברות הקרובות ביותר הן גם הפגיעות ביותר, הסיכונים אדירים והמטרה ברורה: שליטה והשפעה. על רקע זה כתב נח הקר, הציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון ובוגר המכללה לביטחון לאומי, את ספרו מלחמת הכלכלות שלאחרונה יצא לאור בהוצאת “מערכות”