מציג עמוד 217 מתוך 3224 תוצאות
חדשנות צבאית יכולה להיות פרי מאמץ אינטלקטואלי של הוגי דעות צבאיים בעלי חזון מרחיק לכת והיא יכולה לנבוע מתגובה לנסיבות משתנות. שני מנגנוני הלמידה האלה חשובים, אך חיוני שיתקיימו זה לצד זה ולא שהאחד יבטל את האחר. על ספרו של ד"ר דימה אדמסקי, תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית, תל אביב, מערכות, 2012 ;222 עמודים
פרשנים רבים מיהרו לקבוע לאחר מלחמת קוסובו, כי הניצחון שהושג בה הוא בעצם ניצחונה של "המהפכה בעניינים הצבאיים" - הכרעת האויב באמצעות כוח אווירי המפעיל חימוש מונחה מדויק. אבל האמת היא שבקוסובו נוהלו שתי מערכות נפרדות: ההפצצות האסטרטגיות על סרביה וההפצצות הטקטיות על כוחות הצבא הסרביים בקוסובו. בעוד שההפצצות בקוסובו התגלו ככישלון. התברר שניתן האמצעים מאוד פשוטים להכשיל אמצעי לחימה שהם בחזית הטכנולוגיה העולמית
כתב עת אקדמי ראשון מסוגו שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין "מערכות" ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל. כתב העת עומד בקריטריונים להכללה ברשימת כתבי העת המשרתים את מודל התקצוב של המוסדות האקדמיים בישראל. איך לקרוא בגיליון? • לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF" • לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה
בהכללת הרך "אהבת המומלדת" כערך יסוד גילה צה"ל את דעתו כי יש חשיבות לפיסת הקרקע הקטנה שעליה אנו עומדים, יהיו גבולותיה אשר יהיו, וכי אהבת המולדת היא אחד מיסודות השירות בצה"ל למען הגנת מדינת ישראל, המהווה בית לאומי לעם היהודי, אך גם מדינה דמוקרטית לכל אזרחיה ותושביה. תגובה למאמרו של פרופ' אסא כשר "רוח צה"ל ואהבת הארץ" ,מערכות 382, פברואר 2002
החשש מפני פגיעה בקידום הוא הסיבה המרכזית לכך שקצינים בצה"ל נמנעים מלהביע דעה שנוגדת את דעת מפקדם - כותב אל"ם אמיר אבולעפיה במאמרו "האומץ להביע דעה עצמאית" )מערכות 433 ,אוקטובר 2010 .)יש לציין שהרעה החולה הזאת מאפיינת בעיקר את המערך הסדיר. אנשי מילואים אינם מוטרדים מסוגיות קידום ולכן אומרים לרוב את דעתם בלי היסוס
תהליך ההתנתקות מרצועת עזה נבע מאינטרס חיוני לאומי של יצירת גבולות למדינה בהתבסס על פשרה גיאופוליטית. זו צריכה להיות מסגרת הדיון, ואין להכניסו בצורה מאולצת לכלים של דיון מקצועי צבאי. תגובה למאמרם של אלוף גרשון הכהן ושל אסף חזני "עיצוב המרחב ועיצוב המערכה בהתנתקות" )"מערכות" 432)
צה"ל לא קם מאפס לאחר שקצין משוחרר מהצבא הבריטי הגיש דו"ח לבן-גוריון - כפי שעשוי לעלות ממאמרה של נורית גל "לאן נעלמו הפיקוד העליון ואג"ם?" )"מערכות" 431 .)הוא קם על בסיס הארגון המוצק של ה"הגנה" - על בסיס המסגרת הפיקודית שלה ועל בסיס יחידותיה
במאמרו "כך מתכננים הערבים להילחם בישראל" )מערכות 426 ,אוגוסט 2009 )מציג סא"ל רובי סנדמן תרחיש שבו מתקיפים את ישראל אלפי צוותי לחימה מכל החזיתות ו"שוטפים" אותה. כדי לקדם את פני הרעה מציע הכותב להקים צוותי לחימה ישראליים. בחינת העובדות מעלה שמדובר בתרחיש מופרך, ולכן גם הפתרון המוצע הוא שגוי
הכושר הקרבי של חיילי המילואים אכן לוקה בחסר כפי שכותב סא"ל יריב ניב )"לא בכושר", "מערכות" 429 ,פברואר 2010 ,)אך אין די בפתרונות שהוא מעלה. פתרון אפשרי הוא להעניק תגמולי מילואים למי שיקדישו את זמנם הפנוי לאימוני כושר. הזכאות לתגמולים תיקבע על פי עמידה במבחני כושר
ספרו של אלישיב שמשי "נוע כבר - לכל הרוחות" )מערכות, 2011 )עוסק בתחום שבו לקה צה"ל במלחמת לבנון השנייה - החובה לתמרן במהירות לעומק כדי להכריע במהירות. עם זאת, אף שפעולה מהירה והחלטית היא לרוב מוצלחת יותר וזולה יותר בחיי אדם, יש להקפיד על כך שהמהירות לא תהפוך לפזיזות