הנגד בצה"ל: בחינה רטרוספקטיבית של יישום תפיסת "הנגד החדש"

תהליך הטמעת תפיסת הנגד כמפקד יושלם בתקופה הקרובה. אנו עדים כבר כעת להתקדמות שחלה במעמדם כשותפים לפיקוד על היחידות ולתהליכים בחיל המקצועי ואף במטכ"ל. עם זאת, עד להכשרת כל הנגדים והטמעת תפיסת הנגד כמפקד באופן מלא – הדרך עוד ארוכה, ורק בעוד כשני עשורים ישתחררו הנגדים מ"דור הביניים"

היחסים הביטחוניים בין הודו לישראל – פוטנציאל לא ממומש

על ישראל להגדיר מחדש את האינטרסים האסטרטגיים שלה מול הודו, ולנסות לחשב מחדש את המסלול. חשוב לשמור על פרופיל גבוה ביחסים ולתעדף את הודו בתחומים שקשורים למכירה ופיתוח. מנגד חשוב שההודים ימשיכו להגדיר באופן ברור את המטרות המדיניות והביטחונית שלהם באוקיינוס ההודי ולבחון כיצד ישראל יכולה להקנות להם יתרון בכל הקשור להיבט הימי

כבלים, זרקורים, צוללות ואמנוֹת: לקחים מבניין הכוח הימי בין מלחמות העולם

מעורבותם של מדינאים בתהליך בניין הכוח חיונית, ולא רק כחותמת למה שהצבאות שלהם רוצים, שכן בידיהם האחריות לקביעת יעדיה של המדינה ובניין הכוח הצבאי הנגזר מהם. המילה האחרונה היא תמיד אצל מי שהכדור נעצר אצלו – גם אם, לפעמים, הוא מקבל החלטות שאינן לרוחם של רוב אנשי המקצוע שלו

הכנת הקהילה הכפרית לרעידת אדמה

תוכניות להיערכות אסטרטגית במצבי חירום בקנה מידה לאומי, טובות ככל שיהיו, נוטות לעיוורון כלפי מרכיב הקהילה ברמת האיכויות הספציפיות שלה. ארגוני הסיוע צריכים להעניק דחיפות לקהילות שאִם תתרגש עליהן רעידת אדמה הדבר – יחולל נזק חמור שבעתיים בשל מאפייניה. היכולת של החברה לפתור בעיות אינה תלויה רק במוכנות נפשית וביכולת הלוגיסטית, אלא גם במשאבים האצורים בה

תוכנית היערכות חברתית־רגשית חסינה לרעידת אדמה

היערכות חברתית־רגשית להתמודדות עם אירועי קיצון ומשברים היא גורם קריטי ביכולת ההתאוששות והחזרה לתפקוד של האוכלוסייה. המאמר מציג מתודולוגיה המבוססת על תורת פער-ידע לבניית תוכנית היערכות חברתית־רגשית, שממקסמת את החוסן מול אי הוודאות באירוע קיצון של רעידת אדמה

הקדמה

מפקדות מבצעיות בחירום: על מאפייני החוויה ודפוסי הפעולה מזווית הפסיכולוגיה הצבאית

האתגר: חוויית החירום במפקדות כוללת אחד עשר מאפיינים עיקריים ייחודיים: (1) תחושה של אי־ודאות – בנוגע לתמונת המצב בעת החירום, המסוגלות האישית, מועד סיום החירום ומצב הסיום בחירום. (2) קושי במעבר מהתוכנית לשעת חירום למימושה – עקב הקושי להיפרד מהמוכר והבטוח, תחושת הפסד ואשמה, והעמימות בנוגע לתמונת המצב ומשמעותה. (3) תופעת ה"רשומון" והקושי ביצירת תמונת מציאות קוהרנטית. (4) חוויית היתירות כאשר כמה מפקדות פועלות באותו תווך מערכתי. (5) חיכוך בין גישות מבצעיות ותרבותיות בנוגע לאופן ניהול המערכה. (6) אופי המשימה השונה היוצר פערים בין תכנון לביצוע ובין גמישות ליציבות. (7) צורך בפיצול קשב בין עיסוק בתכנון המשך הלחימה ובין ניהול הקרב, בין גזרות שונות, בין מאמצים מבצעיים שונים ובין היבטים לוחמניים של המערכה להיבטים לא לוחמניים שלה. (8) עומס רגשי רב מצד פקודים ומפקדים, גם כאשר המפקדים אינם נמצאים פיזית בשדה הקרב. (9) תחושת איום אישית וארגונית. (10) תחושת ה־Fishbowl (אקווריום) המתרחשת כאשר בעת חירום תחושת המפקדים האחראים היא כי כולם בוחנים את מעשיהם. (11) שונות בין אהדת העם לחייליו הלוחמים אשר אינה מתערערת, ובין נטייה הולכת וגוברת להפנות ביקורת כלפי המפקדים.

המתודולוגיה הנחבאת של תיאוריית המלחמה הכללית

ספר זה מבקש לשפוך אור על המתודולוגיה הנחבאת של תיאוריית המלחמה הכללית, באמצעות בחינה היסטורית של תיאורטיקנים צבאיים, תחומי התמחותם והמלחמות שחקרו. הניתוח בספר מחלץ את המתודולוגיה שמאחורי התיאוריה, ומאפשר הבנה טובה יותר של מאפייני המלחמה ומרכיביה. כמו כן הוא חושף הטיות בתיאוריות העבר, ומספק בסיס להערכתן וליצירת גישה מקיפה יותר בעתיד

איפה אני נמצא לעזאזל ? על התמצאות בשדה הקרב

מדוברות צבאית לעליונות תודעתית

המלחמות החדשות של צה"ל הן כולן במרחב האזרחי-ציבורי, והאויב מנצל עובדה זו כדי להביא לדה־לגיטימציה בדעת הקהל העולמית. צה"ל הפנים את השינוי וכולל את מאמץ התודעה כמרכיב מרכזי באסטרטגיה שלו. גם דובר צה"ל עדכן את דפוס פעילותו בהתאם למציאות התקשורתית החדשה, וקבע יעד אסטרטגי של מיצוב התודעה כהישג המוביל לניצחון במלחמה