יחידה צבאית אינה קהילה דתית
התפיסה שלפיה גדוד הוא קהילה, ושעל הרב לדאוג לצרכים הרוחניים של כל חיילי הגדוד אינה מתאימה לצבא של מדינה דמוקרטית. תגובה למאמרו של הרב ירון זילברשטיין ”הרב הצבאי בגדוד הסדיר: אתגרי המחר“
מציג עמוד 210 מתוך 9462 תוצאות
התפיסה שלפיה גדוד הוא קהילה, ושעל הרב לדאוג לצרכים הרוחניים של כל חיילי הגדוד אינה מתאימה לצבא של מדינה דמוקרטית. תגובה למאמרו של הרב ירון זילברשטיין ”הרב הצבאי בגדוד הסדיר: אתגרי המחר“
ספרו של אל“ם (מיל‘) משה גבעתי ”בודדים על התל - קרב תל א-סקי במלחמת יום הכיפורים“ - מספר את סיפורם של 27 לוחמים שמצאו את עצמם מכותרים על ידי כוחות סוריים גדולים וניהלו קרב רצוף מעשי גבורה יוצאי דופן עד שחולצו. הספר מביא תיאור מדויק מאוד - ומרגש עד דמעות - של הקרב
המעבר מתרבות של שגרה - המתאפיינת בצה”ל בניכור, בצייתנות, בהיעדר יוזמה, בהיעדר שיתוף פעולה ובתחושה של חוסר השפעה על המערכת - לשדה הקרב אינו טריוויאלי כלל וכלל ועלול להיות הרסני בתוצאותיו. הפתרון הוא לאמץ גם בימי שגרה את התרבות הארגונית שמאפיינת עיתות חירום ושעיקריה הם הבנת המטרה, שיתופי פעולה לשם מיצוי הכוח, יוזמה והתקפיות, אומץ לב והקרבה
ההערכה המקובלת כיום היא שבן לאדן מסתתר בחבל וזיריסטאן, שלהלכה שייך לפקיסטאן, אך בפועל היא אינה מצליחה לממש את ריבונותה בו. שליטי האזור הם שבטים אפגניים הדוגלים באסלאם בגרסתו הקיצונית ביותר ותומכים בטאלבאן. המאמר מסביר כיצד איבדה פקיסטאן את השליטה על האזור, מדוע לא מצליח צבאה לכבוש אותו, ומה צפוי לעולם אם במקום שפקיסטאן תשתלט על וזיריסטאן, וזיריסטאן תשתלט על פקיסטאן
חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה פורסמה - לראשונה - תפיסת ההפעלה של צה"ל. מדובר היה בהתפתחות נכונה וחשובה. איתרע מזלה של תפיסת ההפעלה, ועוד בטרם החל תהליך הטמעתה בצה"ל, פרצה המלחמה, ובעקבותיה היא נזנחה למעשה שלא באשמת כותביה ולא באשמת התכנים שלה. אם סבור המטכ"ל כי מדובר בתפיסת הפעלה שאינה מתאימה לצה"ל, עליו ליצור תפיסה חדשה ומתוקנת, אך לא להשאיר את צה"ל ללא שום תפיסת הפעלה שהיא
רב צבאי יכול וצריך למלא תפקידים חיוניים בגדודים הרבה מעבר לטיפול בצורכי הדת של החיילים שומרי המצוות. אולם הרבנים ברמת הגדוד הם אנשי מילואים, וכך קורה שלרשות הגדודים הסדירים לא עומדים רבנים שמעורים בחיי היום-יום שלהם. זו תקלה שדורשת תיקון
ייעודה של החשיבה האסטרטגית המודרנית הוא לצמצם סיכונים באמצעות ברירת הסיכונים הרלוונטיים ופעילות מולם - תוך הכרה במגבלות ובאי-היכולת להביא להיעלמותם המוחלטת - מסביר מיקל רסמוסן בספרו ”חברת הסיכון במלחמה: טרור, טכנולוגיה ואסטרטגיה במאה ה-21 .”האסטרטגיה הזאת עומדת בניגוד לאסטרטגיות מוכרות של פתרונות מוחלטים שמקובלת מאוד בשיח הפוליטי בישראל