מציג עמוד 21 מתוך 346 תוצאות
מאמר חדש על מבצע "סינדור", עליונות אווירית ולוחמה תודעתית / הפרק התשיעי בספר המודיעין ושבעה באוקטובר – מודיעין, התרעה ו"חרבות ברזל" / המוצב הישראלי ותחרות לתכנונו מחדש, יחידת המסתערבים "שמשון" ורגע לפני גיליון החדש של כתב העת האקדמי "חברה, צבא וביטחון לאומי" – בפודקסט החדש של "מערכות" / PKK מתפרקת מנשקה – על ארבעת גלי הטרור בעת החדשה וההבדל העקרוני בין תנועות טרור דתיות ושאינן דתיות / 30 שנים למותו של מוטה גור
מלחמת "חרבות ברזל" מדגישה ביתר שאת כי בשדה הקרב המודרני נדרש עיסוק מרובה במרחב האנושי שהמלחמה מתבצעת בו, אם לצורכי הנעת האוכלוסייה, ההשפעה עליה, הנגשת הסיוע ההומניטרי, או כחלק מהצורך בלגיטימציה הבין־לאומית. נדרשת חשיבה, פיתוח של תו"ל, הסדרה של אמצעים וכוח אדם מקצועי ומאומן עבור הפעלה יעילה ומועילה של היחידות העוסקות במרחב זה
תפיסה היא הבסיס לתורת הלחימה, לפיתוחם של אמצעי הלחימה, להכשרת הלוחמים, לאימונם ולמבנה הכוח. כדי לגבש תפיסה מוצלחת יש להיצמד לכמה עקרונות יסוד המוסברים במאמר
שיח מפקדים: לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מובא קטע ממכתבו של אלוף מוסה פלד, מפקד גיסות שריון, לרמטכ"ל ה־ 10 רא"ל מוטה גור בנובמבר 1978
בכל ארגון, סמלים וארטיפקטים הם ביטויים מוחשיים לערכים ומשמשים כלים לבניית זהות ולכידות. ההתבוננות בפלוגת הסיוע המנהלתי הקרבי אינה רק קריאה להבין את מה שהתרחש ב"חרבות ברזל", אלא תובנה עמוקה בנוגע לאופן שבו זהות מבצעית מתעצבת מתוך חיכוך, צורך ואנשים
העלייה הדרמטית בכמות האירועים המבצעיים ובעצימותם בשנתיים האחרונות במסגרת המב"ם, הפכה את מצב השגרה ללחימה רציפה ורב־זירתית. שינוי בתצורת המערכה מחייב המשך התאמה תפיסתית וארגונית כדי למצות את ההישגים המבצעיים בעת הזו
הספר "מלחמה ללא אות" של משה (צ'יקו) תמיר הוא חובה למפקד הישראלי, שבו ילמד על חשיבה צבאית תחבולנית, והתמודדות עם אתגרים שונים לרבות אירועים בעלי פוטנציאל משברי
מלחמת המפרץ שהתרחשה לפני כ־30 שנים, ומשבר הקורונה שאותו אנו חווים בימים אלה, הציבו ומציבים לישראל ככלל ולצה"ל בפרט אתגר מסוג חדש - מענה לעורף שלא באמצעים הצבאיים המסורתיים. יש לקבל את ההחלטה היחידה הרלוונטית למצב מסוג זה - הכרזת מצב הג"א והעברת הסמכויות לצה"ל
התפשטות מגפת הקורונה בישראל הייתה הזדמנות עבור פקע"ר לצמיחה ולשיפור המענה, בעיקר ההבנה כי הפעולה המשותפת בין הארגונים השונים חיונית להמשך ביסוס יצירת קשרים ושיתופי פעולה בין גופים אזרחיים, שלטון מקומי ושלטון מרכזי
היערכות חברתית־רגשית להתמודדות עם אירועי קיצון ומשברים היא גורם קריטי ביכולת ההתאוששות והחזרה לתפקוד של האוכלוסייה. המאמר מציג מתודולוגיה המבוססת על תורת פער-ידע לבניית תוכנית היערכות חברתית־רגשית, שממקסמת את החוסן מול אי הוודאות באירוע קיצון של רעידת אדמה