גנרל מקארתור - מיתוס מול מציאות
שגיאות גסות שעשה מפקד כוחות בעלות הברית בפיליפינים, גנרל דאגלס מקארתור, איפשרו לשתי דיווזיות של היפנים להביס 11 דיוויזיות פיליפיניות ואמריקניות ולכבוש את הפיליפינים בין 8 בדצמבר 1941 ל־6 במאי 1942
מציג עמוד 21 מתוך 775 תוצאות
שגיאות גסות שעשה מפקד כוחות בעלות הברית בפיליפינים, גנרל דאגלס מקארתור, איפשרו לשתי דיווזיות של היפנים להביס 11 דיוויזיות פיליפיניות ואמריקניות ולכבוש את הפיליפינים בין 8 בדצמבר 1941 ל־6 במאי 1942
”עופרת יצוקה“ הוגדרה ”פעולה משולבת“, אך מראיונות עם מפקדים שהשתתפו במערכה עולה שהחשיבה שלהם לא הייתה שילובית: כל מפקד ראה בכוחותיו את הגורם המרכזי שלכל היותר מקבל סיוע מזרועות אחרות, והוא לא ראה בכל הזרועות מערכת אחת שפועלת במשולב
ב-2004 ריאיין מפקד חטיבת חוד החנית מילואימניקיות ששירתו תחת פיקודו על שירותן בחטיבה. רבות מהתובנות שהוא הפיק מהראיונות האלה בנוגע לשילוב נשים במערך המילואים רלוונטיות עד היום לכל צה"ל
אין ספק, כי אימוץ גישת פיקוד מבוזר מוכוון משימה דורש אורך רוח, ויכולת לבטוח בכושרו של מפקד המשנה לבצע את משימתו, ושומה על הצבא לטפח אווירה המעודדת סגנון כזה
כוח ורדי היה כוח אוגדתי לא אורגני שהורכב מכוחות שונים שקובצו יחד. הכוח פעל בגזרה המזרחית תחת פיקודו של הגיס. לקחיו של מפקד הכוח מהמלחמה תקפים גם לצה"ל של היום
ההסתבכות המפורסמת בסולטאן יעקוב נבעה בעיקר מכך שמפקד הגדוד נע לתוך המערך הסורי בהסתמך על רוח הפקודה של מפקד הגיס. הפקודה הזאת ניתנה אף שתמונת המצב בשטח לא הייתה ברורה
יותר ממחצית מן הכוח הלוחם של צה"ל במלחמת העצמאות היו ניצולי שואה. רוב הפליטים בדרך נדודיהם למדו מקצוע. הצעירים עסקו גם באימונים צבאיים וטרום צבאיים, שנעשו בחשאי, כדי שיוכלו להילחם למען ארצם
האתגר: בעימותים א־סימטריים הצד החלש עושה שימוש נרחב בתווך התת־קרקעי אשר מאפשר לו לעקוף את מערכי ההגנה של האויב, להתיש אותו תודעתית, להתארגן בחשאי ולפגוע בו תוך נטרול עליונותו. צה׳׳ל מתמודד עם התווך התת־קרקעי בעת האחרונה באופנים שונים ברמה המבצעית, אולם לא הוקדשה מספיק תשומת לב למשמעויות המנטליות של הלחימה בתווך התת־ קרקעי. הלוחמים חווים תחושת פחד וחוסר ביטחון הנובעים מאובדן חושים מתחת לקרקע, חוסר יכולת לראות את שאר הלוחמים, חוסר ידיעה בנוגע למקום הימצאותו של מפקדם, קושי ביצירת מיפוי של המרחב בו הם פועלים, ועוד. נוסף על כך, חוסר היכרות של מפקדים עם הזירה החדשה יחסית, קושי בשיתוף ידע בין יחידות, איבוד תחושת העליונות הצבאית והיכולת ליזום מול האויב, ושינוי בנהלים ובתרגולים – מגבירים את חששותיהם של הלוחמים.
מבצע "פונטיאק" ומבצע "אבולעפיה" מדגימים כיצד ניתן לערוך מבצעים בעומק, תוך הסתמכות על המצוינות הטקטית של המפקדים והלוחמים גם ללא מערך האימונים המקובל