מציג עמוד 21 מתוך 299 תוצאות
הקרבות בדרך לאודסה בפברואר 2022, עם תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה, מראים שיש פער מובנה בין תהליך בניין הכוח להפעלתו בכלל ובתכנון משימות סער אוויר בפרט. הפער מעלה את השאלה: כיצד אפשר לבנות כוח אפקטיבי ללא הרכיב שהוא היתרון היחסי שלו?
הגוף שהוביל את המהפכה בסוריה בדצמבר 2024 הוא היאת תחריר אלשאם והעומד בראשו, אבו מחמד אלג'ולאני (אחמד אלשרע). התבטאויותיו לאחר המהפכה נראות לגורמים במערב מתונות בהשוואה להתבטאויותיו מ־2014, אז היה מחויב ארגונית לאלקאעדה, אך יש קשר ישיר בין אלשאם ובין פלסטין. ימים יגידו היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו, אך כבר כעת אפשר לקבוע – האסלאם חזר לסוריה
מאמר חדש מאת ד"ר שגיא פולקה על הפרגמטיזם של אבו מחמד אלג'ולאני בגיבוש המשטר החדש בסוריה / ספר חדש יצא לאור: אבי היחידה – היווצרותה של דמות המפקד בצה"ל, מאת ד"ר שגיא טורגן / מאמר חדש מאת סא"ל (מיל') יובל לאטי וע"צ ד"ר שני אלמוג על מנהיגות הדרג הטקטי במלחמה / בעקבות הפסקת האש הרשמית שהכריזה PKK לאחר 40 שנים – מאמר מלפני כמה שנים שניתח את שאיפות הכורדים לעצמאות, והשפעתן על ישראל ועל מדינות האזור / הזמנה לערב חשיפת ספרי "מערכות"
מאמר חדש מאת סא"ל (מיל') גדעון שרב על דוח בן למעלה מיובל שנים על הקצונה ותפקודה במלחמה ממושכת / שני ספרי "מערכות" זכו בפרס מולדובן לספרות צבאית – השמות בפנים / מאמר בן למעלה מעשור על המעבר ללחימה משגרה ומבט"ש / מאמר חדש מאת אל"ם מאור גבריאל, תא"ל עומר כהן ואל"ם ד"ר א' על סוגיית מסד התיעוש הביטחוני של ארצות הברית במערכת הבין־לאומית והשפעותיה על ישראל / מה אפשר ללמוד מלחימת צבא אויב על לוחמת נ"ט, הפעלת כטמ"מים, שריון ועוד – חזרה לגיליון המיוחד על מלחמת האזרחים בסוריה / הזמנה לערב חשיפת ספרי "מערכות"
הבנת האלמנט השבטי בתימן אינה רק הכרחית לפתרון הקונפליקט המקומי, אלא מפתח להתמודדות עם האיום האזורי והבין־לאומי שמציבים החות'ים. שילוב של ניתוח תרבותי, פוליטי וגאופוליטי מאפשר לגבש אסטרטגיות פעולה שיביאו ליציבות אזורית ולפגיעה בלגיטימציה ובכוח של הארגון בזירה הבין־לאומית
בחמאס רואים את עסקת החטופים כפרי הניצחון במערכת מבול אלאקצא. לפיכך הם מנצלים את הפעימות השונות באמצעות מילים, ציטוטים קוראניים ובתי שיר, להעביר מסר חד וברור ללא שימוש בטכנולוגיה מתוחכמת, כי אם ברטוריקה שנטועה בנשמתו של דובר הערבית, וזרה ובלתי מובנת בעיני המערב. רצוי שצה"ל וגופי המודיעין בפרט ידברו את השפה, וינהלו מלחמת תודעה מושכלת ומקצועית, תוך שימוש בשפה הערבית ובמכמניה. המאמר משופע בתמונות, ורצוי להתמקד בכל אחת מהן
מערך התקשורת בסוריה בטלטלה לאחר חילופי המשטר. אמצעי התקשורת האופוזיציוניים עברו לקדמת הבמה, אך נתקלים באתגרים שמעלים שאלות על אופיו העתידי של המערך. האם יהיה שונה מהמשטרים באזור? האם ייתן מקום לקולות אחרים וכיצד ישרטט את הנרטיב התקשורתי ביחס לישראל? הזדמנויות ואתגרים אלה ישפיעו על עיצובו בשנים הבאות, כשברקע תמשיך להדהד סוגיית יכולתו של אל־שרע לשרוד בשלטון
תפיסת ההכלה האמריקנית בשנות ה־40 וה־50 של המאה ה־20 החלה כמברק של דיפלומט אמריקני זוטר יחסית בשגרירות ארצות הברית במוסקווה בניסיון להסביר את ההתנהלות הסובייטית לאחר מלחמת העולם השנייה, והפכה עד מהרה לעמוד האש המנחה את מדיניות החוץ האמריקנית במהלך כל תקופת המלחמה הקרה. מבט עכשווי על אותם מסמכים מצביע כי בהיעדר עוצמה צבאית (כולל גרעינית) המרתיעה את שני הצדדים מהסלמה ישירה, עליונות כלכלית ומדינית, לכידות פנימית, סבלנות רבה וחולשות מבניות של היריב – כלל לא בטוח שהמדיניות אפשרית
החולשה בה נתונה הנהגת תנועת "האחים המוסלמים" למעלה מעשור אינה מונעת ממנה לצייר תמונת ניצחון של המחנה האסלאמיסטי על אויביו, בין היתר באמצעות שימוש במערכת אלטופאן אלאקצא. ועדיין נראה כי הפוליטיזציה של הסוגיה הפלסטינית איננה מצליחה לשקם את מעמדה, בעיקר בשל הפילוג הפנימי בין שלוש הנהגות מרכזיות: חזית לונדון, חזית איסטנבול וזרם השינוי
בסוף מאי פרסמה ממשלת סין "מסמך לבן" ראשון מסוגו בנושא "הביטחון הלאומי של סין בעידן החדש", שמבקש לנסח חזון מקיף, הוליסטי ורב־ממדי של ביטחון לאומי, ומהדהד שלושה עקרונות מרכזיים: שימור שלטון המפלגה, הגנה על האינטרסים הלאומיים של סין והובלת המודרניזציה הלאומית. במובן זה הוא מעגן את ההווה, אך בעיקר מכין את הקרקע לעתיד – שבו סין מבקשת לא רק להשתלב במערכת הבין־לאומית, אלא להנהיג אותה לפי תנאיה