מציג עמוד 21 מתוך 790 תוצאות
מערכת להצתת דלק נוזלי על מימי התעלה, שזכתה לשם הקוד "אור יקרות", אמורה הייתה למנוע מכוחות מצריים לצלוח את התעלה. אולם חיל ההנדסה ופיקוד דרום לא התלהבו מהמערכת, וכתוצאה מכך הוצבו רק שני מתקנים כאלה- וגם אלה הוזנחו עד כי היו בלתי שמישים ערב מלחמת יום הכיפורים
לאחר שנתיים של לחימה ישראל לא הכריעה את חמאס, שבחרה בלוחמת גרילה, לא כי הדבר בלתי ניתן לביצוע, אלא מאחר שפעלה מדינית וצבאית בניגוד לעקרונות שעל פיהם פעלו מדינות עם צבאות סדירים שהכריעו בעבר ארגוני גרילה
בהינתן מצב של מלחמה דו־זירתית בין צה”ל לשני צבאות הטרור חזבאללה וחמאס, בניית כוחם של כוחות היבשה וביטחונם העצמי של מפקדיו צריכה לעמוד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות. בימים אלה, כשבאירופה מתנהלת מלחמה המעלה סימני שאלה בדבר כשירות כוחות היבשה של הצבא הרוסי לנוכח ביצועיו, הסכנה מהזנחת כוחות והימנעות מהפעלתם ברורה מתמיד
במהלך מלחמת וייטנאם הפעילו האמריקנים תוכנית רחבת היקף להריסת התשתית הפוליטית, הצבאית והלוגיסטית של הווייט-קונג. במהלך שנות הפעלתה הביאה התוכנית ל"נטרולם" של יותר מ81 אללף תומכי וייט-קונג - ומתוכם חוסלו יותר מ-26 אלף. התוכנית פגעה קשה מאוד במאמצי הקומוניסטים להשתלט על דרום-וייטנאם, אך עוררה ביקורת קשה מבית בטענה שאין היא מוסרית
"בית וגן" – ניתוח הפעילות הצבאית והמלצות להמשך / מאמר מאת מפקד המכללות הצבאיות היוצא, אלוף איתי וירוב, על הפעולה בעומק – הפוטנציאל לניצחון מזהיר אל מול כישלון מהדהד / לחימה בשטח בנוי בעידן הטנק והמטוס, טקטיקות של צמצום מרחק בין עמדות ועוד בקרב סטלינגרד / 1153 שנים ללידתו של אל־מהדי, האמאם ה־12, והקשר לאיראן שחפצה בהגמוניה כלל עולמית / 74 שנים לסוף מלחמת העצמאות – חזרה לגיליון מיוחד ולמאמר שמחבר מיתוס שנופץ
מאמר חדש על שיתוף הפעולה המודיעיני בין משרד החוץ ושב"כ לאחר קום המדינה / על לקחים שכוחות יכולים להפיק מתוצאות נוכחותם במדינת אויב, ובעיקר לאחר יציאתם / חזרה לקרב בן מאות שנים שנותן תזכורת כי המאבק המתחולל כיום ברמת הגולן בין ישראל ובין איראן וחזבאללה אינו חדש / סדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השביעי: כיצד צה״ל צריך להתנהל במלחמות הבאות / 95 שנים למאורעות תרפ"ט
בקרב הקוראים הבקיאים באופן ההפעלה של המערכים הפסיכולוגיים כיום מתחזקת ההבנה כי יש צורך בראייה שלמה והוליסטית יותר של תחום מדעי ההתנהגות בכלל, ושל הפסיכולוגיה הצבאית בפרט
אחד הגורמים המרכזיים להצלחה המכרעת של המערכות הגרמניות היה הפעלת מבצעים משולבים כנגזרת של חשיבה מערכתית
הדרך היעילה ביותר לנצל את העוצמה האווירית היא להפעילה בעומק שטחו של האויב, במרחב האמנעה. כל ניסיון לשלב את המטוסים בסיוע קרוב לכוחות היבשה כרך בקשיים כה רבים, עד כי הוא מפחית מאוד מיעילותם. שום צבא -ובמיוחד צבא עני כצה"ל- אינו יכול להרשות לעצמו את הבזבוז הכרוך בהפעלה לא יעילה של אמצעי לחימה היקרים ביותר העומדים לרשותו
מלחמת מנע/מכת מנע היו בעבר מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל, כאשר זו זיהתה איום משמעותי המתפתח אצל אויביה ופעלה להסירו טרם התממשותו. מאז עליית חמאס לשלטון בעזה ומלחמת לבנון השנייה מול חזבאללה, צה"ל לא יישם דפוס פעולה זה, ושני ארגונים אלו התפתחו לאורך של כמעט שני עשורים לצבאות טרור המאיימים על ישראל איום משמעותי. במקומו התפתחו גישות פעולה של מניעת/צמצום התעצמות מתחת לסף המלחמה - מב"ם בצפון וסבבים בעזה. שני מקרי מבחן מהשנים האחרונות הממחישים מגמה זו הם התמודדות מול היכולת ההתקפית של חמאס, בדגש על מנהרות החל מ־2015, וההתמודדות מול הסבת הרקטות של חזבאללה לטילים מדויקים החל מ־2018. בשניהם עלה לדיון הרעיון של מלחמת מנע, אך לא התקבל. כלקח ישיר ממלחמת חרבות ברזל, מוצע להחזיר את דפוס הפעולה של מלחמת מנע/מכת מנע למרכז החשיבה הביטחונית בישראל. הלגיטימציה החיצונית והפנימית לכך, נובעת מכך שישראל חזרה לעידן "מלחמות אין ברירה". כדי לעשות זאת, נדרש גם להכיר במגבלותיה של המב"ם