ביקורת ספרו של רון שלייפר, פוסט לוחמה פסיכולוגית
ספר חשוב, שעקרונותיו והתובנות שהוא מעלה ראוי שיילמדו גם בצה"ל וייושמו במלחמה הנוכחית, ובעיקר, מאחר שלעולם נחיה על החרב, במלחמה המתמשכת המתממשת ולאחריה במערכה שבין המלחמות – שם תוכשר הקרקע למלחמה הבאה
מציג עמוד 21 מתוך 783 תוצאות
ספר חשוב, שעקרונותיו והתובנות שהוא מעלה ראוי שיילמדו גם בצה"ל וייושמו במלחמה הנוכחית, ובעיקר, מאחר שלעולם נחיה על החרב, במלחמה המתמשכת המתממשת ולאחריה במערכה שבין המלחמות – שם תוכשר הקרקע למלחמה הבאה
אתגר ההגנה על נכסים וסודות צה"ל הולך ומתעצם בשנים האחרונות ומחייב שינוי עמוק בתפיסת ביטחון המידע והגנת הסב"ר ומעבר לניהול מערכה פרו־אקטיבית לשמירה על הסוד. מערכה כזו מכוונת למיצוי משאבי ההגנה ולניתובם למרחבים שבהם תוחלת הסיכון גבוהה, תוך חיזוק מרכיבי הגילוי, ההתערבות וכשירות המשרתים להתמודדות עם האיומים
המסע והאימון לצעידה חשובים לא פחות מהנשק ומהאימון בו. תשומת לב רבה מופנית לנושא זה בצה"ל.יש צורך להתמיד בצבירת הניסיון בתחום זה ולגבשו מדי פעם בחוברות הדרכה מיוחדות
תפקידו הקלסי של המדריך הורחב, והמציאות המודרנית מאפשרת למדריך לשלב שיטות לימוד רבות ומגוונות, מלבד הימצאותו במרכז הכיתה. מכאן יש לחשוב מחדש על מיקומו וכליו של המדריך
מתן שם בעל מטען דתי תרבותי למערכה הוא, בעיני ארגוני ההתנגדות, רכיב משמעותי במלחמת התודעה ובלוחמה הפסיכולוגית. לפיכך יש חשיבות רבה מאוד מבחינה תודעתית לשם בעל משמעות ועומק תרבותי לכל מערכה. שמו הערבי של מבצע "עלות השחר" כמקרה בוחן
מערך המילואים בצה"ל הוא ממרכיבי תפיסת הביטחון של ישראל מיום הקמתה. בעשרים השנים האחרונות עבר המערך תמורות הנובעות מהִשתנות מאפייני הלחימה ומשינויים בחברה בישראל. שיאו של תהליך זה עם חקיקתו של חוק המילואים ב־2008. מאמר זה מתמקד בכשירות מערך המילואים, ובפרט בכשירות כוחות המילואים ביבשה, ובשחיקתה במהלך עשרים השנים האחרונות. במאמר תוצג הטענה כי אי קיומו של מודל תקציבי קבוע המיועד לשמירת כשירות מערך המילואים במשך שנים פוגע במוכנות המערך למלחמה. המאמר סוקר את ההתרחשויות והתהליכים המשפיעים על כשירות המערך, בדגש על חוסר יציבות מודל האימונים במהלך השנים. חוסר היציבות במודל האימונים וכשירות המערך משפיעים גם על מרכיבים "רכים" של המערך, כמו תחושת הנחיצות והמסוגלות של משרתי המילואים. תהליך זה עלול להוביל למשבר אמון בין משרתי המילואים לצה"ל, ועלול להשפיע לרעה על תוצאותיה של המלחמה הבאה. המאמר מציע גישה חדשה לתפיסת הכשירות של מערך המילואים ביבשה, ולפיה יש לנהל את אימון כוחות היבשה על בסיס חקיקה המגדירה תקציב ייעודי ומגודר, ותחת אחריות ישירה של שר הביטחון ומפקד זרוע היבשה.