דבר העורכת

לראשונה זה זמן רב יוצא גיליון של כתב העת, כאשר התחושה במדינה היא של “אחרי המלחמה”. עם זאת, נכון יותר לומר שמדובר ב”הפסקה בלחימה”. חיילים נמצאים עדיין בעזה, בלבנון ובסוריה, חיילי המילואים טרם חזרו לשגרה אמיתית ולא ברור מה יהיה מבנה הכוח בעתיד הקרוב והרחוק. תפיסות תאורטיות ומעשיות שהיו לנו כחוקרים בנוגע לתפקידי הצבא, תפקידי המילואים, נושא משרתי הקבע, מוטיווציה, יחסה של החברה למחירים השונים של הלחימה, ועוד - עברו שינויים משמעותיים. ייתכן שאנחנו נמצאים בנקודת זמן שמאפשרת התחלה של עיון מחדש בתפיסות וברעיונות העבר. בהמשך לכך, הגיליון הנוכחי מתאפיין בהצבעה על נושאים שנראה כי יהפכו למרכזיים בחודשים ובשנים שלפנינו. בכך הוא מציע תשתית תאורטית ומחקרית לעתיד

מגזין סוף השבוע של מערכות - 20 במרס 2025

מאמר חדש מאת סא"ל (מיל') גדעון שרב על דוח בן למעלה מיובל שנים על הקצונה ותפקודה במלחמה ממושכת / שני ספרי "מערכות" זכו בפרס מולדובן לספרות צבאית – השמות בפנים / מאמר בן למעלה מעשור על המעבר ללחימה משגרה ומבט"ש / מאמר חדש מאת אל"ם מאור גבריאל, תא"ל עומר כהן ואל"ם ד"ר א' על סוגיית מסד התיעוש הביטחוני של ארצות הברית במערכת הבין־לאומית והשפעותיה על ישראל / מה אפשר ללמוד מלחימת צבא אויב על לוחמת נ"ט, הפעלת כטמ"מים, שריון ועוד – חזרה לגיליון המיוחד על מלחמת האזרחים בסוריה / הזמנה לערב חשיפת ספרי "מערכות"

חניבעל

"במלחמות נלחמים בנשק, אך את הניצחונות נוחלים בני האדם"

ביוגרפיה קצרה ונהדרת על מפקד יוזם, תחבולן ולוחמני, שידע כיצד להוביל אנשים אל תוך האש, וזכר שמה שיכריע בקרב בסופו של יום לא יהיו אמצעי הלחימה אלא האנשים המפעילים אותם.

קטלוג ספרי מערכות

על ממשל ומשילות במערכת הגרעין בישראל: עיון היסטורי ראשוני

מקרה הגרעין הישראלי הוא חריג וייחודי יותר משל כל אומה גרעינית אחרת. במרכזו העובדה כי ישראל נתפסת מזה שנים כמדינה השישית לפתח, לייצר ולהחזיק במאגר גרעיני מחד גיסא, והיא היחידה מבין כל תשע המדינות הגרעיניות המסרבת לאשר או להכחיש את מעמדה הגרעיני מאידך גיסא. האנומליה הישראלית בולטת הן ביחס למשכה, מתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 עד היום, והן ביחס לעוצמת הדבקות במעמד הדואלי. מאמר זה מתמקד בלימוד ההיסטוריה של ממלכת הסוד הגרעינית על־פי ציר יחסי צבא-אזרחות ומשילות, וגורס כי למדיניות העמימות הישראלית יש לא רק השלכות דיפלומטיות אלא גם מעשיות

על סכמות מנטליות במפגש עם לחימה

האתגר: סכמות מנטליות מפחיתות חוסר ודאות, מאפשרות התכוננות, דריכות והיערכות לפעולה. הן עשויות לאפשר לחייל להפעיל תסריט פעולה אשר מתאים לסיטואציה המבצעית וכך להביאו לנהוג באופן מיטבי, כמעט אוטומטי, מול תרחישים צפויים. פעמים רבות האדם מקבל החלטה בהתאם לסכמה בראשו ולא בהכרח כתוצאה מתהליך סדור של בחינת אלטרנטיבות ובחירה מתוכן. החזקה של מספר מצומצם של סכמות וחוסר מיומנות לעבור בין סכמות, עלולים לפגוע באפקטיביות ההתנהלות של הלוחם. ב״צוק איתן״ ניכרו פערים בין הסכמות איתן הגיעו הכוחות למערכה ובין המציאות המבצעית שהתהוותה במהלכה, בשני ממדים עיקריים: הזמן ומרחב הלחימה.

מגזין סוף השבוע של "מערכות" - 8 בינואר 2026

מגזין סוף השבוע של "מערכות": עלה לאתר "מערכות"! עיר מבצר: לחימה בקסבה - שכם כמקרה בוחן / מאמר חדש על תחקור מבצע "שומר החומות" והשפעותיו על הדרך ל־7 באוקטובר ועל תרבות התחקיר בצה"ל / מאמר ובו לקחים לדרג המחלקה והפלוגה בהתבסס על קרב ראמיה בלבנון / 22 שנים למותו של ההיסטוריון הצבאי ג'ון טולאנד / על ספר זיכרונות ללא תקוה וללא פחד

פרק ט: האטה, ושוב האצה

פרק י"ד: מלהק לטייסת