מציג עמוד 21 מתוך 444 תוצאות
בעת רעידת אדמה, המענה המידי לנפגעים הקלים לוקה בחסר, ועד להתארגנות וריכוז כוח אדם והציוד להקמת האס"לים עלולים לשלוט הכאוס ואי הוודאות. יש לבחון מחדש את התפיסה העושה שימוש בנט"רים בכלל, תוך שילוב הגורמים המעורבים לטובת מענה טוב יותר בהתמודדות הצפויה בשעות הראשונות לאירוע
בדיון על אופי המעורבות ההולכת וגוברת של הציונות הדתית בצה"ל, בולטות שלוש תזות עיקריות: הראשונה היא תזת ההדתה, שמסבירה את מעורבות הציונות הדתית בצה"ל כתהליך של השתלטות "תיאוקרטית" על צה"ל. השנייה היא תזת האופוזיציה השמרנית, שמסבירה את מעורבות הציונות הדתית בצה"ל כחלק מתהליך רחב יותר של מאבק בין תפיסות שמרניות בצה"ל, בעיקר בקרב הפיקוד הזוטר, ובין ערכים פוסט־מודרניסטיים שקנו שליטה בקרב הפיקוד הבכיר. השלישית קיבלה את הכינוי תזת הנוסעים ברכבת, והיא רואה את מעורבות הציונות הדתית כרצון טבעי להשתלבות בצבא ככל יתר אזרחי המדינה. קשה לבסס טיעונים אמפיריים בעד או נגד כל אחת מהתזות הללו. מחקר זה מנתח את מאפייני הנוכחות של בני הציונות הדתית במערך הלוחם של צה"ל, באמצעות ניתוח מאפייני הנופלים הדתיים במלחמת "חרבות ברזל", מתוך רצון לבחון באופן אמפירי שאלות הקשורות בתזות הללו. מחקר זה מהווה המשך למחקר קודם, שבחן מאפיינים חברתיים-כלכליים של נופלי "חרבות ברזל", אך משתמש במתודולוגיה שונה, ממוקד באוכלוסייה דתית וכן כולל ניתוח של כל נופלי המלחמה. הראיות התומכות בתהליך הדתה עשויות להיות מונוליתיות דמוגרפית ואידיאולוגית של מעורבות הציונות הדתית, כמו ריכוז בהתנחלויות, בישובים דתיים ובדרגות גבוהות. לעומת זאת, ראיות התומכות בהשתלבות עשויות להיות אפיון דמוגרפי רחב של מעורבות הציונות הדתית. ממצאי המחקר מצביעים על נשיאה חריגה של נטל הסיכון הבטחוני על ידי הציונות הדתית, בעוד האוכלוסייה הלא־דתית נושאת בנטל סיכון ביטחוני הדומה לחלקה היחסי באוכלוסייה. מבחינת המעורבות של בני הציונות הדתית במערך הלוחם בצה"ל, ממצאי המחקר מצביעים על גיוון יחסי בסוגי היישובים שהם מגיעים מהם מבחינת מיקומם של היישובים והצביון הדתי שלהם, ועל דומיננטיות של בני הציונות הדתית בקרב נופלי המילואים ובקרב הדרגות הזוטרות. כמו כן, נמצא כי בקרב נופלים דתיים שיעור יחסית גבוה של ישובים מאשכול סוציו־אקונומי נמוך יחסית לנופלים שאינם דתיים. מאפיינים אלה אינם תומכים בתזה התופסת מעורבות של השתלטות תיאוקרטית על צה"ל, ומאפשרים נקודת מבט נוספת על תהליכי שינוי המתרחשים בו
הטכנולוגיה הופכת את תפקיד המפקד לדואלי, באופן שבו היא גורמת לו לפעול בד בבד בשני "עולמות מקבילים". באחד מהם הוא המרכז, ומשמש כמקבל ההחלטות וכמעצב המציאות; ובאחר הוא חלק מרשת שלמה, שלא פעם דוחקת אותו לעמדת השפעה משנית. על המפקד להרכיב לעצמו סל מאפיינים ופרקטיקות שיאפשרו לו הסתגלות מהירה והתארגנות מיטבית
נראה כי לפרשנות המרחיבה שנתן בית המשפט העליון בשבוע שעבר למושג "ביטחון לאומי" יהיה יישום בעתיד, גם באירועים נוספים. כדאי שכל מי שעיסוקו בביטחון לאומי יכיר ויבין את המשמעויות של הרחבת המושג, גם מעבר לצורכי הביטחון במובנם הצר
בצה"ל מחויבים לאמץ שיטות פעולה חדשניות כדי לקדם תהליכי בניין כוח בצורה מהירה, חדשנית ורלוונטית. המאמר מציע מתודת עבודה שיכולה להניב תוצאות מהירות, מדויקות ורלוונטיות לצרכים והאיומים השונים
במצבים של חירום שבהם יש אי ודאות ודאגה רבה של הציבור, מופצות ידיעות שקריות רבות ודיס־אינפורמציה. עלינו לפעול כבר היום לשיפור המודעות, ההבנה והחינוך של הציבור בתחום זה, ולהכין את הגופים הרלוונטיים להתמודדות עם האתגר
מלחמת "חרבות ברזל" עדיין לא תמה, אבל כבר כעת ברורות שתי עובדות: המלחמה החלה בהפתעה וכללה הפתעות בהמשכה; צה"ל הפגין יכולת התאוששות והסתגלות מרשימה בהיבטים מסוימים וקשיי הסתגלות בהיבטים אחרים. במאמר קודם הצעתי כי בראייה היסטורית ובראייה קדימה, הסבירות להפתעה במלחמות ישראל גבוהה מאוד, ולכן נכון כי התאוששות מהפתעות תוך כדי לחימה תוגדר כמרכיב חדש באסטרטגיית צה"ל או בתפיסת הביטחון הלאומי, כתחליף חלקי למרכיב ההתרעה. צה"ל לא עסק בשנים שלפני המלחמה בפיתוח יכולת התאוששות מהפתעות, בעיקר עקב תחושה הולכת ומתגברת של "שליטה במציאות" שהיו לה מרכיבים מודיעיניים, מבצעיים וטכנולוגיים. מאמר זה מציע מסד תפיסתי לתחקור ולמידה של התאוששות והסתגלות צה"ל תוך כדי המלחמה, כדי להתכונן ליישום התאוששות מהפתעות והסתגלות תוך כדי מלחמה עתידית בלבנון. המסד התיאורטי מבוסס על מחקר שפורסם ב־2007 בספר על הגמישות. המחקר פיתח עניין שלא קיבל עד אז תשומת לב מחקרית רבה - הפתעה טכנולוגית ותורתית והתמודדות עימה, זאת ביחס לסוג ההפתעה החביב על החוקרים של "מתקפת פתע" (פרל הארבור, ברברוסה, יום הכיפורים). המאמר מתמקד בגמישות בהקשר התאוששות מהפתעות ולא בגמישות צבאית באופן כללי, שיש בה היבטים כמו גודל הצבא, אורך נשימה או גישת תכנון המדגישה צומתי החלטה והסתעפויות בתוכנית