הצבאות

איך משאירים את המצביאים בצבא

הבעיה המרכזית של צה“ל אינה איך ”מגדלים“ מצביאים, אלא איך משאירים בצבא את יוצאי הדופן שיכולים להיות מצביאים מבריקים, אך לרוב אינם שורדים את הדרך הארוכה מהטירונות לרמטכ“לות. תגובה למאמרו של אל“ם עינב שלו ”איך מגדלים מצביאים“

לקח הבהלה הכלכלית בארץ

יש לקוות שהיישוב יחזור בקרוב לצלילות דעתו וישיג, כי אין אנו חיים באירופה התיכונית, ואין אנו מחשבים בכתרים או ברובלים, וכי מתוך קשרינו עם האימפריה הבריטית מובטח לנו מעמד אספקה אחר לגמרי

השפעת הנשק המדויק על המערכה היבשתית

הנשק המדויק, שבאמצעותו ניתן לתקוף מטרות איכות בכל העומק המערכתי, מחייב תורה צבאית חדשה, שתאפשר לנצלו במורה המיטבית, בהעדר תורה כזאת הוא יאבד את ערכו- ממש כפי שהטנקים היו חסרי ערך אצל הצרפתים והבריטים בשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה, משום שלא גובשה עבורם תורת הפעלה מיוחדת, אלא הם פוזרו כאמצעי עזר בין יחידות החי"ר

שירות הקצינות בצה"ל - ציפיות ואפשרויות

יש לראות את הרצון לקידום קצינות לא כרצון להשוות אוכלוסייה מסוימת לאוכלוסייה אחרת, אלא כמגמה להרחיב את הבסיס האיכותי שממנו נבחרים הקצינים לתפקידים הבכירים

בעיית השורש של צה"ל והדרכים לפתרונה

מפקדיו הבכירים של צה"ל אמורים להיות הבסיס ליתרונו האיכותי. רק טיפול מערכתי בהפיכתם למקצוענים יאפשר לצה"ל להתמודד עם האתגרים העומדים בפניו

מקורות חוסר הידע הצבאי

העדר הכשרה צבאית ראויה, ההסתמכות המופרזת על הניסיון האישי ואימוץ "מבחן התוצאה" הם שלוש הסיבות המרכזיות לחוסר המקצועיות בצבא - ובעיקר של המפקדים הבכירים

"נע לגעת"

הפרדיגמות הרווחות בנוגע לפיתוח אישי של מפקדים בכירים יכולות להוות חסם לתהליכי למידה אישיים. על דור המפקדים הבכירים לבצע שינוי אישי ותרבותי בתחום הזה

לא היי-טק אבל יעיל: בהמות משא בשירות הצבא

צה"ל הפעיל למשך זמן קצר ל ֹמות להעברת אספקה לכוחות בגבול הצפון, אך עד מהרה ויתר על שירותן והחליט להסתפק בסבל החי"ר הממוכן. לעומת זאת בכל הצבאות החשובים בעולם ממשיכים להיעזר בבהמות משא בשל יתרונותיהן הגדולים בשטחים הרריים

בקייאקים לעורף האויב

בדצמבר 1942 הוציא אל הפועל כוח קומנדו בריטי את מבצע פרנקטון - אחד המבצעים הנועזים ביותר במלחמת העולם השנייה. האם התוצאות הצדיקו את המחיר?