חוסן – הלכה ומעשה

האתגר: "חוסן" הוא מושג מרכזי העומד בבסיס העיסוק בהכנת האדם לקרב. חוסן הפרט (הכולל מרכיבים מגינים ומרכיבים מקדמים), חוסן המסגרת (הכולל לכידות חברתית ולכידות משימתית) וחוסן המפקד (כמחולל, כמודל וכמתווך) משפיעים יחד על מסגרת הלוחמה. גורמים פיזיים, גורמים קבוצתיים וגורמים שמקורם בלוחם עצמו ובאישיותו – משפיעים על החוסן, וככל שהלוחם מוכן יותר להתרחשויות, מעריך יותר את יכולותיו להתגבר על קשיים ובעל משאבים להתמודדות – כך מצוקתו תפחת, הוא יחוש פחות לחץ והסיכוי שיעמוד במשימה יגבר. אך בניגוד לתרגולת מקצועית ולמרות חשיבותו העצומה בלחימה, חוסן מנטלי אינו נראה, קשה למדידה וקשה לתת בו סימנים.

"לטפס מן הבאר": התמודדות עם אירוע משברי

האתגר: משבר הוא אירוע שבו בנקודת מפנה משמעותית קיימת תחושת חוסר במשאבים פנימיים הנדרשים כדי להתמודד עם השינוי. אפשר לתאר שני סוגי משברים: אקוטי – נקודתי, בעל עוצמה גבוהה ומידת ניבוי נמוכה; כרוני – אירוע מתמשך בעל עצימות בינונית או נמוכה. משבר יכול להיות ברמת הפרט, הצוות, הארגון ואף החברה כולה, ובשעה שברמת הפרט הסממנים למשבר קלים יותר לזיהוי וכוללים אספקטים פסיכולוגיים, פיזיולוגיים, קוגניטיביים והתנהגותיים, הרי שברמת הארגון הם קשים יותר לזיהוי וכוללים אספקטים כמו שינויים במבנה ובחלוקת העבודה בארגון, אובדן אמון בפיקוד, ושינויים באופני התקשורת בתוך הארגון ובין הארגון לסביבתו החיצונית.

התפתחות הלכידות הצבאית

האתגר: מושג ה״לכידות״ מרכזי וחשוב. הוא המקור העיקרי למוטיבציה של הפרט, הוא משפר ביצועים אפקטיביים ויש לו השפעה על צמצום תגובות קרב. בכל הקשור לגורם האנושי, לצד מושג המנהיגות, הוא המפתח המרכזי של הפסיכולוגיה הצבאית. יחד עם זאת, הוא קשה ומורכב להבנה, והתפתחות מדידתו במהלך השנים משקפת את השינוי באופן הגדרתו, את ההבדלים בתפיסה המקצועית של החוקרים שעסקו בתחום על־פני שלל דיסציפלינות במהלך השנים ואת סוגי הטכנולוגיות ושיטות המדידה שהשתנו.

איך הופכים חטמ"ר לחכם? טרנספורמציה דיגיטלית ביחידה הצבאית

האתגר: החטמ״ר החכם בשומרון נולד בשל השינוי במאפייני העימותים לצד יכולות דיגיטליות חדשות אשר מאפשרות להתמודד איתם. המיזם הדיגיטלי נועד לייצר עליונות מבצעית המבוססת על תשתית מודיעינית שבבסיסה הצורך במעבר מהיר מהתראה רלוונטית להפעלת כוח מול איום. כדי לעשות זאת, היה צורך בפעולה משותפת המבוססת על יצירת שינויים מיידיים, אך גם ביצירת תהליכים ארוכי טווח, לצד התמודדות עם מורכבות טכנולוגית, ארגונית ותרבותית.

מנהיגות צבאית מהלכה למעשה: המפגש בין התיאוריה, התפיסות הצה"ליות והפרקטיקות בשטח

האתגר: דיון עומק בנוגע למנהיגות הצבאית בצה״ל – מהם מרכיביה, מהם האתוסים עליהם היא מבוססת ואיך היא משתנה ומתפתחת במשך השנים. תפיסות המנהיגות המוסדיות נשענות על מודלים מסורתיים של מנהיגות – הן מתייחסות למנהיגות כפעולה של היחיד, הן מדגישות תכונות ויכולות מסורתיות של מנהיגות ונשענות על מסורות, מבנים ואתוסים עמוקים בצה״ל. זאת בשונה מגישות חדשות של מנהיגות המתייחסות למנהיגות כתהליך משותף ומדגישות יכולות ומיומנויות חדשות הנדרשות לנוכח אתגרי המנהיגות בעת הנוכחית. במקביל, השינויים שחלו במאפייני העימותים, שינויים בחברה הישראלית בדגש על התגברות ערכים אינדיווידואליסטים וליברליים, שינויים במאפיינים ּ הארגוניים־תעסוקתיים של הצבא, שינויים טכנולוגיים והגברת הרשתיות מציבים בפני המפקד אתגרים מנהיגותיים חדשים, לצד אלו המסורתיים, ודורשים את השתנותה של המנהיגות הצבאית.

"אחריי" בשגרה – הנעת פקודים לביצוע משימות

האתגר: מערכת היחסים בין מפקד לפקוד מאופיינת לכאורה בהגדרות רשמיות של תפקידים וגבולות: המפקד אחראי על חיי חייליו, על הנעתם לביצוע משימותיהם ועל כשירותם המקצועית, הפיזית והנפשית. הפקוד נדרש לבצע את הוראות מפקדו ובכך להתמסר לסמכות המופקדות עליו. אך למרות בהירותן של הגדרות אלה, מפקדים עסוקים כל העת בשאלת אופן הנעת פקודיהם למשימה.

מלחמת מעמדות: הובלת שינוי תרבותי לצמצום תופעת "צעירּות - ותיקּות" בספינות הטילים

האתגר: אחת התופעות הקשורות להתנהלות הייחודית של הלוחמים הימיים היא נוהל ״צד תורן״. נוהל זה, שבבסיסו דומה לתופעת ה״צעירות־ותיקות״ הקיימת גם ביחידות צבאיות אחרות, מייצר הפרדה בין לוחמים בדרגת סמל ומעלה ללוחמים האחרים. הלוחמים הצעירים מבצעים משימות תפעוליות (שמירות, תורנויות וכדומה) בעומס רב יותר, עם פחות יציאות הביתה, בעוד הלוחמים הוותיקים מבצעים משימות ״איכות״, בעומס מופחת, עם יציאות טובות יותר הביתה ותוך מעין פיקוד ופיקוח על ״הצעירים״. תופעה זו גורמת לשחיקה רבה בקרב הלוחמים הצעירים, לתחושת חוסר צדק, למוטיבציה נמוכה לשרת ולנפל־ים (נשירה) בתקופת השירות הראשונה, והיא משפיעה לרעה על רמת הלכידות והאפקטיביות בספינה.

מבני חיל לבני אור: התפתחות תורת השריון של צה"ל

חטיבת ההכשרות: מבנה, ויעדים בשגרת אימונים ובלחימה

על הכותבים