מציג עמוד 207 מתוך 3337 תוצאות

מערכות

מדיניות הפיגועים של החמאס

על אף העובדה שבחמאס קיימת החלטה אסטרטגית לבצע פיגועים בכל עת, הרי שבפועל מדיניות הפיגועים של התנועה היא פונקציה של שני גורמים: עמדתה של הרשות הפלסטינית ועמדתה של דעת הקהל הפלסטינית. כאשר קיימת בציבור הפלסטיני תמיכה נרחבת בפיגועים, ומדיניותה של הרשות הפלסטינית ביחס לחמאס היא אוהדת, תנוע המטוטלת של מדיניות הפיגועים לכיוון ההקצנה האלימה. אך כאשר קיימת אי- תמיכה ציבורית במדיניות הפיגועים של החמאס, והרשות הפלסטינים נוקטת מדיניות של כפייה ושל עימות עם החמאס, יביא הדבר להפסקה בפיגועים

21.04.2001
סא"ל אודי לוי
מערכות

ההתמודדות הביטחונית עם הפלסטינים

צה"ל אמור לעצב אסטרטגיה שתעשה שימוש בנדבכים הבאים: הסטת המאבק הצבאי לשולי הבמה, עימות של התשה ולא של הכרעה מהירה, מניעת הסלמה, איפוק אסטרטגי ויוזמה טקטית, תהודה תקשורתית מזערית, מיקוד נקודתי, שליטה מודיעינית במקום שליטה בשטח, מיצוי יתרון האיכות ופיתוח אמצעים מתקדמים. אסטרטגיה מונעת הסלמה מהסוג הזה לא תביא להכרעה מהירה, אך בלווית לחצים מדיניים, כלכליים ותקשורתיים על קהלי יעד מצומצמים היא מסוגלת לשכנע את היריבים לחזור לשולחן הדיונים ולהסכים לפשרה הוגנת

21.12.2001
אל"ם (מיל') ד"ר שמואל גורדון
מערכות

מסתערבים

סיפור הגלגולים השונים בהפעלת כוחות מסתערבים. מסתבר שהעלילות מסמרות השיער של פאודה מתגמדות מול המציאות ארוכת השנים שהחלה ביחידת המסתערבים של פלמ"ח ונמשכת ממש עד רגע זה. בפרק מספר הסופר והעיתונאי מתי פרידמן את סיפורם של המסתערבים הראשונים שנטמעו בביירות וסיכנו את חייהם לטובת המדינה עוד לפני שזו נוסדה ואילו תומר צבן ורז שביט ששירתו ביחידת דובדבן בשנות התשעים יספרו על הניסיונות למגר את הטרור בעזה בשנים הללו

14.02.2024
מערכות
בין המערכות

מדוע חובה לחשוב אסלאמית

"לחשוב אסלאמית משמע להבין את מונחי היסוד שבהם משתמשים שכנינו, חלקם אויבינו. מושגים כמו ג'האד, הֻדנה, אפילו המושג סלאם. הבעיה המרכזית היא שאנחנו מתבוננים במשקפיים מערביים לעבר תרבות שמשתמשת במונחים ערביים מוסלמים, והדבר הזה יוצר קצר בתקשורת". ד"ר שגיא פולקה, עמית מחקר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, ומחבר הספר לחשוב אסלאמית, בריאיון ל"קול המערכות" על מה היה קורה אם היינו פשוט מקשיבים לנאומים של יחיא סינואר

03.01.2024
עם ד"ר שגיא פולקה
בין המערכות

הכשרה במהלך מלחמה

"במהלך ההכשרה יש שבעה צירים מרכזיים: נושא הכושר הגופני, קליעה, קרב מגע, ציר הרובאות, ציר האמל"ח, ציר השדאות וציר לוחמת הרק"ם. במלחמה כמו שאנחנו חווים אותה ב"חרבות ברזל", ואנחנו מבינים שאנחנו הולכים לקראת שנה שתהיה בה לחימה מאוד משמעותית בגבולות הן בצפון והן בדרום, אחד מהאתגרים שלנו הוא נושא ההכשרה של המפקדים תוך כדי המלחמה". אל"ם ירון סימסולו, ראש תורת חי"ר בצנחנים בזרוע היבשה, בריאיון ל"קול המערכות" על האתגרים השונים של המפקדים במלחמה

10.01.2024
עם אל"ם ירון סימסולו
בין המערכות

האתגר של רפיח

"התקשורת המקומית והעולמית מתמקדת בח'אן יונס וההתעקשות של האמריקאים והמצרים הופך את רפיח למוקש מסובך יותר, הן מבחינה צבאית והן מבחינה מדינית. לכך יש להוסיף את פעילות התת קרקע הענפה שרק מגדילה את האתגר. אם אנחנו רוצים להכריע את חמאס - רפיח היא המפתח בהיבט הזה". גיא אביעד, היסטוריון צבאי ומחבר הספר "לקסיקון חמאס", בריאיון ל"קול המערכות" על העיר רפיח בעבר ובהווה, הקשיים הצבאיים שעלולים להיות בה

04.03.2024
עם גיא אביעד
בין המערכות

אי הבנת השפה האסלאמית ו־7 באוקטובר (פודקאסט)

"כל שדבר שנראה לנו כהיסטוריה בתרבות המערבית - הוא גם ההווה וגם העתיד בעיני חמאס. אנחנו צריכים להתחיל להאמין לאויב שפסוקי קוראן מבחינתו אינם רק לתפארת המליצה, אלא הם בעלי זיקה ישירה לפעולה הצבאית". "לחשוב אסלאמית" - ד"ר שגיא פולקה על השפה שמאחורי המציאות בסדרת פודקאסטים חדשה מבית "מערכות". פרק זה יראה כיצד הכשל הישראלי ב־7 באוקטובר היה לא רק מודיעיני אלא גם תרבותי. זאת בין היתר בשל התרגום הלקוי של המונח האסלאמי "וסטיה", שחמאס פעלה לאורו

10.02.2026
עם ד"ר שגיא פולקה
מערכות

המכה האווירית המקדימה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים

כאשר נודע בשחר ה-6 באוקטובר 1973 כי עוד באותו יום תותקף ישראל על-ידי צבאות מצרים וסוריה, דרש הרמטכ"ל להנחית מכה אווירית מקדימה. מטוסי חיל האוויר חומשו בתצורת תקיפה והמתינו כמעט עד הרגע האחרון להכרעת הדרג המדיני. זה הכריע בסופו של דבר נגד המכה המקדימה. בשל הכרעה זו ובשל העובדה שצבאות מצרים וסוריה החלו את מתקפתם מוקדם מהצפוי נכנס חיל האוויר למלחמה כשהוא אינו מוכן במלואו לא למשימות הגנה ולא למשימות התקפה

21.11.2000
סא"ל (מיל) ד"ר שמעון גולן
בין המערכות

בין המערכות 16: ינואר 2022

בגיליון: מתקפת החות'ים על איחוד האמירויות והמשמעויות לישראל / לא מלחמה היברידית מצומצמת אלא מצב מלחמה קונספטואלי / סקירה: מערך הפיתוח והייצור של כלי שייט בלתי מאוישים לשימוש צבאי בסין / 'אם יקרה פעם נוספת': מאורעות מבצע 'שומר החומות' כמקרה של לחימה היברידית/ תובנות מפקד המבצע - עשרים שנים למבצע "תיבת נוח" / מערכות עומק: הגדרה מחדש של המושג "ניצחון" במאבקה של הדמוקרטיה בטרור / גדוד בלחימה בשטח בנוי - סקירת הספר "סואץ אינה סטלינגרד"

31.01.2022
בין המערכות

ספר דיגיטלי: מבצע חומת מגן - מהכלה להכרעה

ב־28 במארס 2002 יצא צה"ל למבצע שאותו הגדיר הרמטכ"ל שאול מופז "מלחמה על הבית". ספר זה, מבצע חומת מגן – מהכלה להכרעה, מתחקה אחרי הדינמיקה שהובילה את צה"ל מהגנה להתקפה בעימות מול הפלסטינים ומתאר את מהלכיו של מבצע "חומת מגן". השער הראשון מתאר את הדרך העקלקלה שעבר צה"ל מפרוץ האירועים באוקטובר 2000 ועד ליציאה למבצע בעקבות הפיגוע במלון פארק בליל הסדר 2002 .ברקע הדברים עומדת השאלה: מדוע נדרשו 546 ימי לחימה ו־468 הרוגים כדי להגיע להחלטה לצאת למבצע. מהשתלשלות האירועים עולה שהמעבר ההדרגתי מהגנה להתקפה התרחש בעקבות הבשלה איטית של התנאים המדיניים, הפוליטיים והצבאיים שנדרשו לשם יציאה למהלך צבאי נרחב. אירועים כמו: פיגועי 11 בספטמבר בארה"ב, רצח השרֵ זאבי, לכידת ספינת הנשק קארין איי והיקף הנפגעים מפיגועים שגדל והלך מדצמבר 2001, הכשירו את דעת הקהל הישראלית, יצרו קונצנזוס פוליטי ושכנעו את הממשל האמריקאי בדבר הצורך בפעולה צבאית בכל שטחי אי. אולם, גם לצה"ל נדרש זמן כדי להתנער מתפיסות ישנות, לרכוש את היכולת לפעול בשטחים הבנויים בצפיפות דרך שורת מבצעים בעצימות הולכת וגוברת, שהביאה לתחושת מסוגלות כלפי פנים וכלפי חוץ, להילחם בארגוני הטרור בכל שטחי איו"ש. השער השני בוחן את מבצע "חומת מגן"; מהאופן שבו תוכנן ונוהל במטכ"ל ובפיקוד המרכז ועד לתיאור הלחימה ברמה הטקטית. התפתחות החשיבה ברמה האסטרטגית על הישגי המבצע הנדרשים מלמדת כי בצה"ל התגבשה ההבנה שאין זה המבצע שיכריע את הטרור אלא, כדברי ווינסטון צ'רצ'יל, "זהו אינו הסוף. זו אפילו לא תחילתו של הסוף. אבל זהו, ייתכן, סוף ההתחלה". כלומר, בצה"ל הבינו כי זהו מהלך צבאי שמשיב לו את חופש הפעולה בכל שטחי איו"ש המאפשר ללחום ביעילות בארגוני הטרור. ברמה הטקטית, מתוארים הקרבות המרכזיים שהתרחשו בערים רמאללה, בית לחם, שכם וג'נין ובמחנות הפליטים תוך הצגת שורת מפות ועזרים שהוכנו במיוחד לספר. ד"ר אהד לסלוי הוא ראש תחום חקר הרמה האופרטיבית במחלקה להיסטוריה בצה"ל ומחברם של הספרים "מביטחון שוטף ללחימה בגרילה" (2021) ו"המדינאי ואיש המודיעין" (2021). איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגליון". • להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". קריאה מהנה

28.03.2022