מציג עמוד 206 מתוך 9144 תוצאות

מערכות

זירת רצועת עזה: אחריות וגבולות גזרה בקהילת המודיעין הישראלית

המאמר סוקר את חלוקת הסמכויות והאחריות המודיעינית בזירת עזה בין שב"כ לאמ"ן ב־30 השנים האחרונות, החל מאוסלו עד 7 באוקטובר. הוא מנתח מתחים תהליכים של מתחים, הסדרה ושיתוף פעולה בין הארגונים, תוך הדגשה של מתחים מבניים ופערים תפיסתיים. הכותב בוחן את השפעתם של שינויים בזירה – כמו השתלטות חמאס וההידרדרות הביטחונית – על היחסים בין ארגוני המודיעין, ומצביע על פער בין ההתארגנות הארגונית והקהילתית ובין המציאות שנוצרה. בפרק הסיכום הכותב מציע לחזק מנגנוני תיאום ובקרה, לעצב מחדש את חלוקת האחריות בהתאם לאיומים עכשוויים, ולראות במשבר הנוכחי הזדמנות לרפורמה מהותית שתתאים את הקהילה לאתגרי העתיד

10.07.2025
שרון טל
מערכות

יוזמות אזרחיות מודיעיניות במלחמת 7 באוקטובר

במלחמת 7 באוקטובר הופיעו יוזמות אזרחיות שפעלו באופנים המזכירים תהליכי מודיעין קלאסיים – באיסוף מידע, עיבודו, ניתוחו והעברתו לשם פעולה. יוזמות אלה כללו חמ״לי מתנדבים לאיתור נעדרים וחטופים, איתור מתקפות של חמאס בסמוך לגבול, התארגנויות הסברה אזרחיות בזירה הבינלאומית, ומיזמים לניטור דיסאינפורמציה והשפעה זרה ברשתות החברתיות. המאמר מתאר את יתרונותיהן: תגובה מהירה, שימוש ביכולות טכנולוגיות חדישות, וחדשנות ארגונית; לצד דילמות של פיקוח, סינכרון ואתיקה. תרומת המאמר חורגת מהתיעוד האמפירי, ומציעה חשיבה מחודשת על הגדרת המודיעין: לא רק כמערכת ממלכתית, אלא כתהליך חברתי רחב שמתרחש גם מחוץ למוסדות המדינה. מקרי הבוחן ממחישים את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין קהילת המודיעין ליוזמות אזרחיות, ואת הצורך במודלים מוסדיים שיאפשרו מענה מבוקר, משתף ואפקטיבי לאתגרי ידע במצבי חירום ולחימה

10.06.2025
דודי סימן טובשובל בן יאיר
מערכות

לוחמה ממונפת בינה מלאכותית

השילוב של הבשלת יכולות העיבוד, הוזלת המרכיבים והניסיון המבצעי המצטבר עשוי לייצר את התנאים ללוחמה ממונפת בינה מלאכותית בעתיד הנראה לעין. לוחמה כזאת כנראה לא תביא למהפכה נוספת בעניינים צבאיים, אך מי שישכיל לזהות ולנצל את הפוטנציאל שלה יוכל להשיג יתרון על אויביו בעימותים עתידיים. גם אם המוניטין של מערכות אלה לא ישתפר, צמצום הנזק האגבי ידבר בעד עצמו

19.06.2025
רס"ן ד'
מערכות

תפיסת תפקיד ותחושת רווחה נפשית בקרב מפקדי כליאה לשעבר בבתי כלא צבאיים בישראל

הספרות המחקרית מתייחסת באופן מקיף להשלכות המאסר הן על אסירים הן על צוותי הכליאה השונים, ובמיוחד על הסוהרים הבאים במגע יום־יומי עם האסירים. עם זאת, תחום השלכות תפקיד הסוהרוּת לא נחקר ביסודיות בין כותלי בתי כלא צבאיים. מחקר זה נועד לתת מענה לפער זה, ומטרתו לבחון את תפיסת התפקיד והרווחה הנפשית של מד"כים (מפקדי כליאה) לשעבר בבתי כלא צבאיים בישראל. במחקר השתתפו 18 מד"כים לשעבר (13 נשים וחמישה גברים) ששירתו בתפקיד זה. המחקר נערך באמצעות ראיונות עומק מובנים למחצה, וחשף שלושה ממצאים מרכזיים: שחיקה ולחץ שחווים מפקדי כליאה; מורכבות העבודה עם אוכלוסיית אסירים מגוונת ומול רשויות בית הכלא השונות; ותחושת שליחות ואחריות. המחקר מציג מודל תיאורטי דינמי המתאר את מרחב התמרון של מפקדי הכליאה, כמרחב שבו פועלים בה בעת ובמתח מתמיד שני צירי פעולה עיקריים: ציר משמעת-שחיקה, וציר שיקום-שליחות

23.07.2025
ד"ר לאה איציק
מערכות

כזה וכזה תאכל החרב, אנתרופולוגיה במלחמה: יומן שדה

אסף חזני, אנתרופולוג בהכשרתו המקצועית-אקדמית, הוא גם קצין מילואים בעל ניסיון רב שהשתתף במלחמת "חרבות ברזל" משתי זוויות או צורות השתתפות, כפי שהוא מעיד על עצמו בכיתוב בגב הספר: "...התלכדות בין המקצוע הצבאי שלי להכשרה האקדמית שלי. כקצין השתתפתי במלחמה, כאנתרופולוג צפיתי בה. גם ההיפך הוא הנכון – כאנתרופולוג השתתפתי במלחמה וכקצין צפיתי בה". נראה כי זו אחת התרומות העיקריות של הספר, שמשלב את החוויה האישית, המשתתפת. לא מתוך הרצון לצפות ולחקור כנהוג באנתרופולוגיה, אלא מתוך היות חזני חלק אורגני ממפקדת אוגדה במלחמה, עם התצפית האנתרופולוגית. יומן השדה, כפי שהוא מכנה את הספר ומציג בכל פעם שהוא פונה לרגע לכתוב דבר מה שראה או חווה, הוא האמצעי העיקרי שבו אנתרופולוגים משתמשים כדי לתעד את תצפיותיהם בשדה. במקרה זה אולי יש פה מעין שילוב בין "יומן המבצעים" שבו מתעדים חיילים במוצבים במפקדות השונות את ההתרחשויות במלחמה, בהן פקודות, דיווחים ודרישות שונות, ובין "יומן שדה" – המקום שבו מתעד האנתרופולוג את התצפיות שערך

23.07.2025
ד"ר דותן דרוק
מערכות

מחדלי התאומים

קריסת מגדלי התאומים חשפה מחדלים אמריקניים חמורים בשורה של תחומים, והמאמר הזה בוחן שלושה מהם: המודיעין, האסטרטגיה וההתכוננות לפיגוע המוני. בתחום המודיעין נחשפו ליקויים מהותיים בתו"ל, בעבודת המטה, בארגון, בהכשרה, במחקר ובפיתוח. האסטרטגיה של ארה"ב ללחימה בטרור חסרת נחישות, עקביות ותכליתיות בהתייחסות הן לארגוני הטרור והן למדינות הנותנות להם חסות. באשר להכנות לקראת פיגוע המוני - אלה היו בלתי תכליתיות ונועדו בעיקר "להצטלם יפה"

21.02.2002
אל"ם (מיל') ד"ר בני מיכלסון
מערכות

משבר בסביבת הסכם

הפרה מהותית של הסכם שלום בין שתי מדינות - למשל באמצעות הכנסת כוחות גדולים לאיזור חיץ שאמור להיות מופרז - יוצרת למדינת הסטטוס-קוו בעיה קשה: אם תגיב ביד רכה מדי, היא עלולה להזמין מעשי תוקפנות נוספים, ואם תגיב ביד קשה מדי, היא עלולה למוטט את ההסכם, שבהמשך קיומו היא מעוניינת. המאמר הזה מסביר כיצד ניתן לפתור את הדילמה הזאת באמצעות פעולות בעלות "מקדם הפיכות גבוה" - דהיינו פעולות שגובות מחיר מהצד התוקפן, אך בלי לדרדר את המצב בהכרח למלחמה

21.02.2002
אל"ם אמיר ירוםסרן ערן אורטל
מערכות

ה"פניקס"- תוכנית החיסולים האמריקנית

במהלך מלחמת וייטנאם הפעילו האמריקנים תוכנית רחבת היקף להריסת התשתית הפוליטית, הצבאית והלוגיסטית של הווייט-קונג. במהלך שנות הפעלתה הביאה התוכנית ל"נטרולם" של יותר מ81 אללף תומכי וייט-קונג - ומתוכם חוסלו יותר מ-26 אלף. התוכנית פגעה קשה מאוד במאמצי הקומוניסטים להשתלט על דרום-וייטנאם, אך עוררה ביקורת קשה מבית בטענה שאין היא מוסרית

21.02.2002
ד"ר טל טובי
מערכות

קורס חובלים- מיצוי מרבי של פוטנציאל העילית

באוגוסט 1994 הונהגה בקורס חובלים תפיסת הדרכה חדשה, שהגדילה באופן משמעותי את שיעור הצוערים המסיימים את הקורס בהצלחה, וזאת בלי להתפשר כלל בכל הנוגע לדרישות המחמירות של הקורס. להגדלת שיעור המסיימים בהצלחה יש חשיבות גדולה: צוער שהשתתפותו בקורס חובלים מופסקת בשלביו המתקדמים לא רק מהווה השקעה גדולה שיורדת לטמיון, אלא גם בזבוז עצום של פוטנציאל. לאחר שצוער עוזב את קורס חובלים נותר לו בדרך כלל זמן קצר מכדי לשרת שירות משמעותי, ומדובר למעשה באי-מימוש פוטנציאל של הטובים שבמועמדים. צה"ל אינו יכול להרשות לעצמו לאבד דווקא את החבורה המצוינת הזאת

21.02.2002
אל"ם אורי דיסטניק
מערכות

אקלים בטיחות, עבודת צוות וסגנון מנהיגות: מרכיבים של מוכנות בטיחותית ביחידות שדה

שאלון שפותח ואשר נועד למדוד את אקלים הבטיחות, את עבודת הצוות ואת סגנון המנהיגות ביחידות שדב התגלה כמכשיר ניבויי מובהק של נתוני הפציעות, של תקלות הנשק ושל כשלים משימתיים ובטיחותיים בשלוש חטיבות סדירות והצביע על הבדלים מובהקים בין חטיבות, גדודים, פלוגות ומחלקות. שימוש תקופתי בשאלון לצורך מתן משוב אישי למפקדים יכול לספק אמצעי לשיפור המוכנות ביחידות השדה

21.02.2002
פרופ' דב זהרגיל לוריא