שלוש לידות בספטמבר

תוכניות המגירה למלחמת עולם שלישית

מנהיגות ומנהיגים

הרהורים והערות למאמרו של תא"ל (מיל') אברהם איילון (מערכות 316-315)

האם עקרונות המלחמה מתאימים לכוחות למבצעים מיוחדים? - פעילות כוח משימה רנג"ר בסומליה כמקרה מבחן

מאמר זה בוחן את תפיסת ההפעלה של הכוחות המיוחדים של ארצות הברית בסומליה אל מול עקרונות המלחמה, ודן בגורמים שהביאו לכישלון המבצע במוגדישו. המסקנה המרכזית של הכותב היא שפעילותה של ארצות הברית בסומליה נכשלה מכיוון שהופרו חלק מעקרונות המלחמה ובמיוחד עקרון ההפתעה

על אחריות ועל תפיסת הביטחון

תפיסת הביטחון של צה”ל צריכה להתבסס גם בעתיד על הרתעה, על התרעה ועל הכרעה. בכל פעולה - בשגרה ובלחימה - של כל רמה ראוי שהמפקדים יבחנו את פעולותיהם לאור התפיסה הזאת. תגובה מתקשה להצליח?” ולמאמרו של יוסי היימן, למאמרו של יהודה וגמן “מדוע צה”ל “לוקחים אחריות” (מערכות 419 ,יוני 2008(

קרב בזק או סיכון ענק?

ניתן לפתח תורת לחימה אפקטיבית של "קרב בזק", אך תורת לחימה כזאת אסורה שתהיה מבוססת כולה על יתרונות לכאורה של כלי זה או אחר. הסיבה : נטרול- ואפילו חלקי- על-ידי האויב של היתרונות הקרביים, הנגזרים מהעדיפות הטכנולוגית, עלול להביא לכישלון צורב בקרב - כפי שנוכח חיל השריון לדעת במלחמת יום הכיפורים. תגובה למאמרו של סא"ל אליעזר שנוולד, "בחזרה לקרב הבזק" (מערכות 376, אפריל 2001)

העימות המוגבל- מאפיינים כלליים

מה ייחודו של העימות המוגבל לעומת המלחמה הכוללת והמלחמה המוגבלת, ומדוע מתקשים צבאות לנצח בעימותים מוגבלים

התקפה או הונאה?

התעלומה ההיסטורית סביב כוונותיה הצבאיות של מצרים כלפי ישראל באביב 1973 האם אכן הייתה כוונה מצרית-סורית לפתוח במלחמה נגד ישראל בחודש מאי 1973 ,או שמא כל תכליתה של הפעילות הצבאית הערבית שנצפתה אז הייתה חלק ממה שנודע כ"תוכנית ההונאה המצרית"? כיצד תרם המודיעין למעמדו של אמ"ן בספטמבר 1973 ומשכך, האם אשרף מרואן היה סוכן כפול? סקירה של מקורות ישראליים ומצריים עונה על השאלות

פירמידה הפוכה

ההתנהגות האנושית בקרב והנסיבות הייחודיות המתקיימות רק בו, מארגנות מחדש את תיאוריית הצרכים של מאסלו

תהליך ההכשרה ואתגרי העידן הטכנולוגי

על התקופה הראשונה לאחר הגיוס לחיל הטכנולוגיה והאחזקה להיות מותאמת למאפיינים החדשים של בני הנוער