מציג עמוד 200 מתוך 4134 תוצאות
במלאת 50 שנים למלחמת יום הכיפורים ביקשנו לשמוע משניים מהחוקרים המרכזיים של המלחמה את תובנותיהם על מחקר המלחמה ממרחק השנים – פרופ' אורי בר־יוסף, מומחה למודיעין ולביטחון לאומי ואל״ם (מיל') ד״ר שמעון גולן, חוקר להיסטוריה צבאית מהמחלקה להיסטוריה של צה״ל. בעוד הריאיון נערך לפרסום, פרצה מלחמת חרבות ברזל. האם המחקר של מלחמת 2023 יהיה דומה לזה של 1973?
ניתן לפתח תורת לחימה אפקטיבית של "קרב בזק", אך תורת לחימה כזאת אסורה שתהיה מבוססת כולה על יתרונות לכאורה של כלי זה או אחר. הסיבה : נטרול- ואפילו חלקי- על-ידי האויב של היתרונות הקרביים, הנגזרים מהעדיפות הטכנולוגית, עלול להביא לכישלון צורב בקרב - כפי שנוכח חיל השריון לדעת במלחמת יום הכיפורים. תגובה למאמרו של סא"ל אליעזר שנוולד, "בחזרה לקרב הבזק" (מערכות 376, אפריל 2001)
מה ייחודו של העימות המוגבל לעומת המלחמה הכוללת והמלחמה המוגבלת, ומדוע מתקשים צבאות לנצח בעימותים מוגבלים
התעלומה ההיסטורית סביב כוונותיה הצבאיות של מצרים כלפי ישראל באביב 1973 האם אכן הייתה כוונה מצרית-סורית לפתוח במלחמה נגד ישראל בחודש מאי 1973 ,או שמא כל תכליתה של הפעילות הצבאית הערבית שנצפתה אז הייתה חלק ממה שנודע כ"תוכנית ההונאה המצרית"? כיצד תרם המודיעין למעמדו של אמ"ן בספטמבר 1973 ומשכך, האם אשרף מרואן היה סוכן כפול? סקירה של מקורות ישראליים ומצריים עונה על השאלות
ההתנהגות האנושית בקרב והנסיבות הייחודיות המתקיימות רק בו, מארגנות מחדש את תיאוריית הצרכים של מאסלו
על התקופה הראשונה לאחר הגיוס לחיל הטכנולוגיה והאחזקה להיות מותאמת למאפיינים החדשים של בני הנוער
יש מקום לניתוח מסודר של ערך הדוגמה האישית ולהבחנה בין הרמות שונות שלה
להישגיה יוצאי הדופן של כיפת ברזל יש מחיר: אדישות - בארץ ובחו"ל - כלפי ירי הטילים על ישראל
גם בעידן של טכנולוגיה מודרנית, שמעצימה את אתגרי הפיקוד, יש מקום לערכי המנהיגות המסורתיים
מכ"ם יבשתי לא יכול לפתור לבדו את הבעיה של אויב חמקמק שנטמע בתוך אוכלוסייה אזרחית