בודד בשחקים

מערכות 504

בגיליון: על ניצחון ותבוסה בעיני האויב / מלחמות ממושכות – למידה ומשמעויות לבניין הכוח / הפתעת הנ"ט ביום הכיפורים מול הכטב"מים ב"חרבות ברזל" / חשיבות התווך הימי והשפעת הנכסים האסטרטגיים בים על הביטחון הלאומי / הצעה לשינוי תפיסת הלחימה בשטחים הסגורים / צבא טרור – קווים לדמותו / מנהיגות הדרג הטקטי במלחמה / ועוד

מטרה אחת יותר מדי

את הישגו הגדול ביותר של צה"ל במלחמת שלום הגליל - הוצאת כל הגליל מטווח האש של אש"ף - הוא השיג לאחר 48 שעות. אולם בעיני הציבור התקבעה התודעה שמלחמת שלום הגליל לא הייתה מוצלחת. הסיבה לכך היא הרחבת המהלכים הצבאיים אל מעבר לתחום הקונצנזוס, אל יעדים רחוקים, שהחתירה אליהם שחקה עד דק את הישגי היממות הראשונות

פרק 3: תכנית איתן כאמצעי להכללה חברתית אזרחית השוואה מגדרית

מגזין סוף השבוע של מערכות - 9 במאי 2024

אמרות מלחמה מאת נפוליאון בונפרטה / ספר על ילדות בצל השואה, ועד השתתפות במלחמת העצמאות / מהות המלחמה, מטרותיה, השגת ניצחון ועוד, מאת רא"ל (מיל') חיים בר לב / פודקסט על המעבדה הגנומית כמקרה בוחן של בניין כוח בלחימה והקמת גוף צה"לי יש מאין / 3 שנים למבצע ״שומר החומות״ - על ניצול תורפות ולוחמה היברידית / כיצד פועלת חטיבה במבצע? מאמר על חטיבת יפתח במבצע ״חומת מגן״

מוכנות מוניציפלית לחירום: בין גופו של עניין לגופו של אדם

מערך החירום ברשות המקומית הוא קו ההגנה האחרון בין הציבור והאיומים הסובבים אותו. תחום ניהול הביטחון ברשות נוגע לכל תושב אך נסתר מהעין. הרשות המקומית היא שתישא באחריות ובנטל לדאוג לתושביה, ומכאן שאיכות היערכותה למצבי קיצון ואופן תפקודה בעתות משבר הם גורם משמעותי בשימור החוסן הלאומי של המדינה

על הקו המחבר בין כוונת הפצצה של B-17 לתקיפות מל"טים באפגניסטאן

הלקח של הספר, כמו של סקירה זו, אינו בהימנעות מקדמה או מפריצות דרך טכנולוגיות, אלא בעיקר מהווה תזכורת לכך שמלחמה הייתה ונותרה תופעה מורכבת וסבוכה, ומעל לכול ועל אף הכול אנושית

מה לקחת מתיאוריות המלחמה: צורות, "משקפיים" או פרשנות בהקשר?

הגם שיש בספר נושאים במחלוקת, ספרו של בנג'ו תורם נדבך חשוב נוסף להתמצאות בתופעת המלחמה. חידוד הדמיון, יכולת ההשלכה והלמידה, כיצד מצביאים ומפקדים מימשו פוטנציאל, גישרו על־פני מתחים ופתרו בעיות מורכבות – חשובים לסל הכלים לא פחות מהסבר תיאורטי מנומק ואולי אף יותר מכך

האם שב ערפאת לאסטרטגיית המאבק המזוין?

אינתיפאדת אל-אקצא אינה בבחינת חזרה לאסטרטגיית המאבק המזוין, שכן ערפאת מעולם לא נטש ולא חשב לנטוש את האסטרטגיה הזאת. יחד עם זאת אין להתעלם מהתמורות שעברה אסטרטגיית המאבק המזוין בראייה של אש"ף : ממכשיר מרכזי, שהעשייה המדינית באה רק לשרת אותו, למכשיר חשוב, הניצב לצד - ולא פעם תחת - האופציה המדינית. בעיני אש"ף לא חזר המאבק המזוין להיות מהות העשייה הלאומית ועיקרון בעל קיום עצמאי - כפי שהיה בשנות ה-60 וה-70 והוא ממשיך לעמוד בצילם של היעדים המדיניים

פרק שלישי

"מה שקרה בעזה נתפס בעיני העולם השיעי פונדמליסטי אסלאמי שחמאס (הסוני) בתוכו, שמדינת ישראל הולכת ונחלשת ובכל מקום שנלחץ אותה היא נסוגה, הנה עובדה לחצת את ישראל בלבנון היא נסוגה, לחצת את ישראל בעזה היא עשתה התנתקות ועכשיו הזמן שלנו ללחוץ פנימה". פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השלישי – התמרון הישראלי במלחמת לבנון השנייה, ומה השתנה בגישה של צה"ל מאז להיום?