תחושת השליטה במציאות כמרכיב בתרבות הארגונית של צה"ל

מאמר זה יציע כי במפקדות הבכירות בצה"ל התפתחה תחושת שליטה גבוהה במציאות. התחושה התפתחה מתוך עשייה מבצעית בעיקר במב"ם ובסבבים בעזה, עשייה שהתבססה על התפתחות של יכולות טכנולוגיות בעיקר במודיעין (ובו – בעיקר בסייבר), בתקיפה מדויקת, במערכות שליטה ובקרה, במערכות הגנ"א ובמערכות הגנה בגבולות. תחושת השליטה במציאות נסמכה על עליונות מודיעינית, מבצעית וטכנולוגית בהקשרי תקיפת מטרות, סיכול פח"ע ותיחום הסלמה שהוכיחה עצמה פעם אחר פעם. תחושה זו נמתחה, בטעות, גם לכדי תחושת עליונות באשר להבנת המניעים היסודיים, האינטרסים הייחודיים והשיקולים בהפעלת הכוח של מנהיגי האויב. התפתחות תחושת השליטה במציאות יכולה להסביר היבטים בהפתעת שבעה באוקטובר ובקשיים לתת לה מענה מיידי

לחימה מוסרית בטרור

האם מותר להטיל פצצה של טון על בניין כדי לחסל מנהיג טרור מסוכן, אף שיחד איתו ייהרגו חפים מפשע? המאמר שלהלן מסביר באילו נסיבות ייחשב הדבר לצעד לגיטימי ובאילו נסיבות מדובר בצעד שיש להימנע ממנו

חינוך מפקדים בצבא מקצועי

על הצבא לאמץ תפיסות חינוך שיאפשרו למפקדים להישמר מפני תרבות צבאית ליניארית וטכנית ולפתח מנהיגות משתפת, בעלת חשיבה פתוחה ויצירתית, המשלבת בקיאות במקצוע הצבאי ויכולת אישית לתפקד בהצלחה בסביבות פעולה מורכבות ומגוונות

הלמידה המבצעית בחיל הלוגיסטיקה

"אחד הכללים שמדבר עליהם סון טסו הוא על לתקן בגלוי את הדרכים הגלויות לעין, אבל ללמוד להתגנב בהסתר בדרכי הקיצור והמסתור. על החלק הראשון של תיקון הגלוי אנחנו וצוות הלמידה של חיל הלוגיסטיקה במלחמה רוצים להביא לידי ביטוי את הניסיון שלנו עבור כולם. את החלק השני של דרכי קיצור והשתנות מהירים אנחנו משאירים לכוחות בשטח – הם יודעים לעשות אותו מעולה". סא"ל שי ונטורה, רמ"ד תורה ותפיסות בחיל הלוגיסטיקה, בריאיון ל"קול המערכות" על הפעילות של החיל ועל הלמידה המבצעית במלחמה

השתנוּת צה"ל אחרי טראומת מלחמה ועל רקע תחושת דחיפות במתן מענה

המאמר מציג מודל, על פיו צבאות שצריכים להתכונן למלחמה נוספת מייד אחרי מלחמה שהיה בה כישלון/טראומה, מתנהגים בדפוס הכולל שלושה שלבים: מענה שמבוסס על מיומנות הכוחות; מענה שמבוסס על הרחבה כמותית של היכולת, שנתפסה כחסרה במלחמה שהסתיימה; מענה חדש וייעודי לאתגר שהתברר במלחמה. הבעיה היא שהשקעת יתר בשלב השני, עלולה לשחוק את המשאבים ואת הקשב הניהולי הנדרשים למימוש השלב השלישי. צה"ל כעת, לאור טראומת ההגנה ב־7 באוקטובר, צפוי להשקיע השקעת יתר בהרחבה כמותית של יכולות ההגנה בגבולות ושל המענה ההתקפי הקיים. מצב זה עלול לפגוע במעבר מוקדם יותר לשלב השלישי - מענה ייעודי לאתגרי ההגנה וההתקפה בלבנון

מלחמת העולם השלישית

מלחמות כבר לא קורות בחורף?

"בניהול מלחמה בחורף קשיים רבים - גשם, ערפל, רוח, קור ובוץ. הם משפיעים הן על החיילים, והן על רק"ם ועל שאר הכלים, וצריך להיות מודע לאתגרים הללו ולאופן שבו מתמודדים עימם". איך מנהלים מלחמה מול גנרל חורף? רס"ן שחר הלר, ראש המכון לחקר לוחמת היבשה בזרוע היבשה ודוקטורנט בחוג למשאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על מאפייני הלחימה בחורף

מלחמות כבר לא קורות בחורף? (פודקסט)

"בניהול מלחמה בחורף קשיים רבים - גשם, ערפל, רוח, קור ובוץ. הם משפיעים הן על החיילים, והן על רק"ם ועל שאר הכלים, וצריך להיות מודע לאתגרים הללו ולאופן שבו מתמודדים עימם". איך מנהלים מלחמה מול גנרל חורף? רס"ן שחר הלר, ראש המכון לחקר לוחמת היבשה בזרוע היבשה ודוקטורנט בחוג למשאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על מאפייני הלחימה בחורף

הדלגיטימציה של תחמושת הזרחן

זה כמה שנים שגופים שונים מנהלים מסע להטלת איסור מוחלט על שימוש בתחמושת שכוללת זרחן לבן - גם אם זו מיועדת למטרות לא קטלניות כמו מיסוך. המאמר בוחן כיצד מתגבשת נורמת איסור על נשק ומהם השלבים בדרך להפיכתו לטאבו מוחלט, עד כי השימוש בו גורר סנקציות

עוצמת ההעצמה

הנטייה הטבעית של מפקדים ושל מנהלים היא להתמקד בחולשות של הכפופים להם כדי לשפרן. הגישה הזאת - כך עולה מתיאוריית ההעצמה באמצעות חוזקות - עושה עוול הן לאדם (שנאלץ להתרכז בתחומים שבהם אין הוא מצטיין) הן לארגון (שעובדיו אינם מפיקים מעצמם את המיטב). הגישה החלופית גורסת שלכל אדם יש תחומים שבהם הוא מצטיין, ושאליהם יש לנתב אותו