מציג עמוד 20 מתוך 447 תוצאות
יש תהליכים שראוי לנו להעמיק בהם בבואנו לתכנן אימונים איכותיים - הקרובים ככל הניתן למלחמה. אימון איכותי לא נולד אחרי "לילה לבן", אלא מתכנון קפדני פרטני, ארוך ככל הניתן, המאפשר מיפוי מעמיק של סוגיות העומדות על הפרק ובירורן, בדגש על כשירויות שאותן מבקש המפקד להשיג או לשפר.
75 שנים לאחר הקמתה, לאונר"א עדיין אין מסגרת מוסדרת למתן דין וחשבון. לנוכח אופי הגילויים הקשים והביקורות החריפות שהועלו נגדה במישורים השונים במשך שנים רבות, ובמיוחד במהלך "חרבות ברזל", הבחינה שמבקש מזכ"ל האו"ם לקיים בנוגע לנייטרליות הסוכנות היא בגדר עלה תאנה והסטת קשב של הקהילה הבין־לאומית, תוך התעלמות מכוונת משורש הבעייתיות ומחומרת ההאשמות הכרוכים בפעילותה ובהתנהלותה של אונר"א
מלחמת "חרבות ברזל" והחיכוך באזור באב אל־מנדב מדגישים את המתח שבין עצמאות ישראל והבטחת חופש הפעולה שלה, ובין ההכרח בשיתוף פעולה בין־לאומי במרחב הימי. על ישראל לפעול לגיבוש קואליציות במרחב בהרכבים ומטרות שונים, ממקום של עוצמה
ב־28 במארס 2002 יצא צה"ל למבצע שאותו הגדיר הרמטכ"ל שאול מופז "מלחמה על הבית". ספר זה, מבצע חומת מגן – מהכלה להכרעה, מתחקה אחרי הדינמיקה שהובילה את צה"ל מהגנה להתקפה בעימות מול הפלסטינים ומתאר את מהלכיו של מבצע "חומת מגן". השער הראשון מתאר את הדרך העקלקלה שעבר צה"ל מפרוץ האירועים באוקטובר 2000 ועד ליציאה למבצע בעקבות הפיגוע במלון פארק בליל הסדר 2002 .ברקע הדברים עומדת השאלה: מדוע נדרשו 546 ימי לחימה ו־468 הרוגים כדי להגיע להחלטה לצאת למבצע. מהשתלשלות האירועים עולה שהמעבר ההדרגתי מהגנה להתקפה התרחש בעקבות הבשלה איטית של התנאים המדיניים, הפוליטיים והצבאיים שנדרשו לשם יציאה למהלך צבאי נרחב. אירועים כמו: פיגועי 11 בספטמבר בארה"ב, רצח השרֵ זאבי, לכידת ספינת הנשק קארין איי והיקף הנפגעים מפיגועים שגדל והלך מדצמבר 2001, הכשירו את דעת הקהל הישראלית, יצרו קונצנזוס פוליטי ושכנעו את הממשל האמריקאי בדבר הצורך בפעולה צבאית בכל שטחי אי. אולם, גם לצה"ל נדרש זמן כדי להתנער מתפיסות ישנות, לרכוש את היכולת לפעול בשטחים הבנויים בצפיפות דרך שורת מבצעים בעצימות הולכת וגוברת, שהביאה לתחושת מסוגלות כלפי פנים וכלפי חוץ, להילחם בארגוני הטרור בכל שטחי איו"ש. השער השני בוחן את מבצע "חומת מגן"; מהאופן שבו תוכנן ונוהל במטכ"ל ובפיקוד המרכז ועד לתיאור הלחימה ברמה הטקטית. התפתחות החשיבה ברמה האסטרטגית על הישגי המבצע הנדרשים מלמדת כי בצה"ל התגבשה ההבנה שאין זה המבצע שיכריע את הטרור אלא, כדברי ווינסטון צ'רצ'יל, "זהו אינו הסוף. זו אפילו לא תחילתו של הסוף. אבל זהו, ייתכן, סוף ההתחלה". כלומר, בצה"ל הבינו כי זהו מהלך צבאי שמשיב לו את חופש הפעולה בכל שטחי איו"ש המאפשר ללחום ביעילות בארגוני הטרור. ברמה הטקטית, מתוארים הקרבות המרכזיים שהתרחשו בערים רמאללה, בית לחם, שכם וג'נין ובמחנות הפליטים תוך הצגת שורת מפות ועזרים שהוכנו במיוחד לספר. ד"ר אהד לסלוי הוא ראש תחום חקר הרמה האופרטיבית במחלקה להיסטוריה בצה"ל ומחברם של הספרים "מביטחון שוטף ללחימה בגרילה" (2021) ו"המדינאי ואיש המודיעין" (2021). איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגליון". • להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". קריאה מהנה
אמנם מוקדם עדיין לדעת מה תהיה השפעתם של אירועי המלחמה באוקראינה על החברות בעולם המערבי ועל ישראל בטווח הארוך, אולם ניתן להעריך שאנחנו כבר מצויים בעיבורו של שינוי מהותי שצפוי להשפיע על שלושה מעגלים שבהם מתקיים קשר הדוק ביחסי צבא-חברה: המישור הגלובלי, היחסים הבין־לאומיים והיחסים בין החברה הישראלית לצבאה
משבר הקורונה לימד אותנו כי גם אם כלפי חוץ נראה היה כי העשייה בצה"ל התרחשה "יש מאין", היא התבססה על המשאב האנושי. ואולם כדי לאפשר זאת, על מפקדי צה"ל מוטלת החובה לעודד הטמעה ופיתוח של ערכים המאפשרים יצירה של תרבות מיטבית ולהסיר, לפי הצורך, חסמים ארגוניים
המלחמה בקורונה אינה בוחלת בשום גישה לשם השגת המטרה - ניצחון מוחלט על המגפה. בכך היא מהדהדת את טענתו של הפילוסוף האמריקני מייקל וולצר, שלפיה השאלה אם לצבא יש מטרה צודקת למלחמה, אינה מהותית לשאלה איך על הצבא לנהל את מלחמתו?