שלמי תודה ורשימת מפות

כל המוסיף גורע – מדוע אין צורך בצורת קרב חדשה

התרגילים בצה"ל כמעט אינם מתרגלים הגנה, וכמובן שכמעט לא טיהור מרחב, מכיוון שהם לרוב "משעממים" ודורשים המון זמן, שאינו נמצא בשפע בלבנות האימון. את צורות הקרב בואו נשאיר כפי שהן, ונשקיע יותר בללמד את המפקדים את הקיים ולא להוסיף עליו

שמונת העקרונות של לוחמה אורבנית, ומדוע אנו חייבים לשנות אותם

מכיוון שצבאות מודרניים אינם מבינים לעומק את התקפת העיר, ולא רואים בה לוחמת עמדות מבוססת שטח, הם מיישמים את העקרונות, הכלים והשיטות של לוחמת תמרון מבוססת אויב - הנשענים על תמרון וכוח אש. בסופו של דבר, אי הבנה בסיסית זו מובילה לחורבן של ערים שלמות, בניין אחר בניין

רכב קרבי יבשתי בלתי מאויש – שרידות, מבצעיות ורצף לחימה

המגמה העולמית היא שכלב”מים ישולבו בתמרון הקרקעי בצורה רחבה. בגישה זו צוות הקרב יוכל להעז יותר ולהסתכן בתמרונים ובריצה קדימה לקראת מגע עם האויב. העובדה שאין לוחמים בפלטפורמה אינה מורידה מהצורך להגנה ולמיגון הכלי, על כן פלטפורמה מושתתת על קוקונים (ביצים) מוגנים ומרווחים תיתן את המענה לשרידות הנדרשת

מקום הנשק המסייע בחיל הרגלים

מאמר זה, שנכתב ב-1950 ,ובו מביע הכותב את הערכותיו בבעיות מבנה הגדוד ויחידות המשנה שבו, נועד להצביע על התפתחויות שחלו בצבאות לאחר מלחמת העולם השנייה ולהביע את דעותיו של המחבר לגבי פתרונות אפשריים

דבר מפקד בית הספר לפיקוד לנגדים

איגרות

כשירות ולא כמות

בעקבות פיגועי הטרור שבוצעו לאחרונה, שאינם דומים לחלק ניכר מן הפיגועים בתקופת "אנתפאדת הבודדים", יש להשקיע בכשירות של נושאי הנשק, ותפוצה רחבה מדי של כלי יריה לא תסייע בכך. הצגת מאפיינים של פיגועים לציבור, הגדרה ברורה של ציפיות מכל אדם הנושא נשק ברישיון והכשרה יסודית הם המרכיבים החשובים בהתמודדות של ישראל עם גל נוסף של פיגועים

משמעת

משמעת ויוזמה