מציג עמוד 20 מתוך 276 תוצאות
עדכון תבנית הפקמ"ב, מערכת ההפעלה של כוחות היבשה, הוא הזדמנות לעדכן את היישום של שיטת ניתוח האתגר המבצעי כמערכת שלמה ולהטמיעו. כל עוד "החומרה" (המפקד והמטה) ותופעת המלחמה אינם משתנים – יבסס המפקד את החלטותיו על מידע חלקי הנוגע לסביבה המבצעית ויחליט תחת לחץ. המערכת היריבה היא דגם קוהרנטי ופשוט, שהמפקד יוכל להבין, להסביר אותו ולפעול לפיו
מחקרים ב־ DARPA האמריקנית שנעשו בעשור האחרון עשויים לתרום להתמודדות עם מגפת הקורונה. בהם: ייצור אמצעי נגד רפואי באמצעות חיסון מבוסס mRNA ; תוכנית שמתמקדת באיתור סימנים ולא בגילוי הווירוס עצמו; שימוש באלגוריתמים לזיהוי קוד גנטי ועוד. אבחון מוקדם עשוי להיות משמעותי אם יגיע בסתיו הקרוב גל נוסף של המחלה מתוך מו"פ ביטחוני בעולם (לקט עיתונות) מאי 2020, המנהל לפיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית, משרד הביטחון.
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: פודקסט על החשיבות של הלמידה המבצעית תוך כדי הלחימה / התערבות פיקודית וליווי פסיכולוגי באירועים בעלי פוטנציאל למשבר / שינוי התפיסה ביחס לטרור – דתי ולא לאומני / פודקסט על לוחמה בשטח רווי הריסות: הקשיים והאתגרים הבטיחותיים / בין אפגניסטאן ופקיסטאן – בעיית פליטים חדשה שלא זוכה לתהודה מספקת. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
בעידן שבו כמעט כל אירוע מבצעי מצולם ומשודר, חלק גדול מהמאמץ בתחום של לוחמת התודעה יוקדש במלחמות העתיד להמחשת ההישגים בזמן אמת
"ויילך דויד הלוך וגדול, וה' צבאות עימו". הנאמנות אינה נשכחת. המופת חקוק לזיכרון. נשנן יפה-יפה לעצמנו ולמפקדינו את הנאמנות למופת האצורה בחמשת פסוקים אלה
ספר חדש יצא לאור – עידן האש מאת דן שיאון / על האסטרטגיה החדשה-ישנה ללחימה בטרור, מאת נשיא ארצות הברית החדש-ישן דונלד טראמפ / מאמר על חשיבות הטיפול במשפחות של פדויי שבי עם חזרת יקיריהם ויקירותיהן / יום השפה העברית – המילים הלועזיות הבולטות בצה"ל שאיש לא מתכוון לעברת / קול קורא להגשת מאמרים לפרסום בגיליון מספר 9 של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי
המצב הנוכחי שבו חיילי תקשוב מגיעים לשמ"פ ורודפים אחרי הטכנולוגיה הבאה מותיר אותם אנלוגיים בעולם דיגיטלי. הפיכתם ל"טייסי תקשוב", שעובדים עם ספר סד"פים כאשר הם מגיעים לטפל בתקלה, תייצר שפה משותפת לכולם ותהפוך את צה"ל לארגון לומד
מקרה הגרעין הישראלי הוא חריג וייחודי יותר משל כל אומה גרעינית אחרת. במרכזו העובדה כי ישראל נתפסת מזה שנים כמדינה השישית לפתח, לייצר ולהחזיק במאגר גרעיני מחד גיסא, והיא היחידה מבין כל תשע המדינות הגרעיניות המסרבת לאשר או להכחיש את מעמדה הגרעיני מאידך גיסא. האנומליה הישראלית בולטת הן ביחס למשכה, מתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 עד היום, והן ביחס לעוצמת הדבקות במעמד הדואלי. מאמר זה מתמקד בלימוד ההיסטוריה של ממלכת הסוד הגרעינית על־פי ציר יחסי צבא-אזרחות ומשילות, וגורס כי למדיניות העמימות הישראלית יש לא רק השלכות דיפלומטיות אלא גם מעשיות
עם התקדמות היכולות הטכנולוגיות ומורכבות המערכות האוטונומיות נשמעת לאחרונה הטענה שאין יותר צורך באדם לשם הפעלת המערכות. ואולם הניסיון בהפעלת מערכות מסוג זה במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, ב־20 השנים האחרונות, מוכיח אחרת