מציג עמוד 20 מתוך 628 תוצאות
בגיליון: מה לקחת מתיאורית המלחמה: צורות, "משקפיים", או פרשנות בהקשר? / "בית וגן" – ניתוח הפעילות הצבאית והמלצות להמשך / דברים שרואים משם גם רואים מכאן: לקחי אוסינט מאוקראינה והשתקפותם ב"בית וגן" / המבצע הוא שעתו הגדולה ביותר של המפקד: לחימת גדוד 202 במבצע "צוק איתן"
בגיליון: אבטחת העורף הלוגיסטי בעידן הרחפנים: קורי העכביש יגנו על רשת הלוגיסטיקה / האם אכן איוולת? / הנהגת "האחים המוסלמים" המצרית בטורקיה והפוליטיזציה של הסוגיה הפלסטינית/ מבצע "סינדור": עליונות אווירית ולוחמה תודעתית בקונפליקט הודו-פקיסטאן / עידן חדש, רטוריקה ישנה: עיון במסמך "הביטחון הלאומי של סין בעידן החדש" / בין לוחמים "מחוברים" לשחיקה מתמשכת: אתגרי הפיקוד בעידן הלחימה הארוכה
אמנם מוקדם עדיין לדעת מה תהיה השפעתם של אירועי המלחמה באוקראינה על החברות בעולם המערבי ועל ישראל בטווח הארוך, אולם ניתן להעריך שאנחנו כבר מצויים בעיבורו של שינוי מהותי שצפוי להשפיע על שלושה מעגלים שבהם מתקיים קשר הדוק ביחסי צבא-חברה: המישור הגלובלי, היחסים הבין־לאומיים והיחסים בין החברה הישראלית לצבאה
מקרה הגרעין הישראלי הוא חריג וייחודי יותר משל כל אומה גרעינית אחרת. במרכזו העובדה כי ישראל נתפסת מזה שנים כמדינה השישית לפתח, לייצר ולהחזיק במאגר גרעיני מחד גיסא, והיא היחידה מבין כל תשע המדינות הגרעיניות המסרבת לאשר או להכחיש את מעמדה הגרעיני מאידך גיסא. האנומליה הישראלית בולטת הן ביחס למשכה, מתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 עד היום, והן ביחס לעוצמת הדבקות במעמד הדואלי. מאמר זה מתמקד בלימוד ההיסטוריה של ממלכת הסוד הגרעינית על־פי ציר יחסי צבא-אזרחות ומשילות, וגורס כי למדיניות העמימות הישראלית יש לא רק השלכות דיפלומטיות אלא גם מעשיות
