מציג עמוד 2 מתוך 4838 תוצאות
לאחר יותר מחמישה עשורים של עוינות נסגר מעגל היחסים בין ישראל וסודאן. במציאות הנוכחית, השינוי המהותי ביחסים בין ישראל לסודאן ודרום סודאן הוא בחזקת מהפך, אך כזה שסימן שאלה מרחף מעליו. ימים יגידו אם סימן השאלה יוסר והיחסים עם שתי המדינות יתבססו ויצמיחו תועלת של ממש לישראל
ב־10 במרס 2023, לאחר נתק מאז 2016 ובעקבות מגעים שהחלו בראשית 2022, נחתם ההסכם לחידוש הקשרים הדיפלומטיים בין סעודיה לאיראן. באופן פרדוקסלי, ההסכם טומן יתרון כלשהו לישראל. וגם: איך משתלבות בו ארצות־הברית, סין ופקיסטאן
מקרה הגרעין הישראלי הוא חריג וייחודי יותר משל כל אומה גרעינית אחרת. במרכזו העובדה כי ישראל נתפסת מזה שנים כמדינה השישית לפתח, לייצר ולהחזיק במאגר גרעיני מחד גיסא, והיא היחידה מבין כל תשע המדינות הגרעיניות המסרבת לאשר או להכחיש את מעמדה הגרעיני מאידך גיסא. האנומליה הישראלית בולטת הן ביחס למשכה, מתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 עד היום, והן ביחס לעוצמת הדבקות במעמד הדואלי. מאמר זה מתמקד בלימוד ההיסטוריה של ממלכת הסוד הגרעינית על־פי ציר יחסי צבא-אזרחות ומשילות, וגורס כי למדיניות העמימות הישראלית יש לא רק השלכות דיפלומטיות אלא גם מעשיות
טכנולוגיה מתקדמת ויישומה הנכון באמצעות תו"ל מתאים היא מרכיב חיוני להשגת ניצחון במלחמה. המלחמות בנגורנו־קרבאך ובאוקראינה הצביעו על כיווני ההתפתחות הטכנולוגית בלחימה עתידית, ועל התוצאות של חוסר מוכנות בתחומים אלה. כטמ"מים ורחפנים, טילי שיוט ונשק תמ"ס והנכונות להשתמש בכל אלה גם נגד אזרחים ותשתיות כלכליות, מביאים למהפכה בעניינים צבאיים. כדי להימנע מהפתעות בשדה הקרב ובזירה המדינית, הכרחי לחזות ולהבין מבעוד מועד מהפכות כאלה ובמידת הצורך לפתח אמצעי נגד טכנולוגיים ותורתיים. שפע אמצעי אש ארוכי טווח מאיימים על ישראל, ועלולים לשבש את החיים בעורף ואת פעילות צה"ל. כמו כן יש בישראל מיעוט אתני ניכר, בחלקו עוין, שבתנאים מסוימים עשוי להצטרף ללחימה. כדי לפתור בעיות אלה מציע כותב המאמר לבצע שינוי נרחב אך הדרגתי במבנה כוחות צה"ל, תוך התאמת התו"ל. המעשה יכין את הצבא טוב יותר לעימותים עתידיים, ויקטין את התלות בספקים זרים
החולשה בה נתונה הנהגת תנועת "האחים המוסלמים" למעלה מעשור אינה מונעת ממנה לצייר תמונת ניצחון של המחנה האסלאמיסטי על אויביו, בין היתר באמצעות שימוש במערכת אלטופאן אלאקצא. ועדיין נראה כי הפוליטיזציה של הסוגיה הפלסטינית איננה מצליחה לשקם את מעמדה, בעיקר בשל הפילוג הפנימי בין שלוש הנהגות מרכזיות: חזית לונדון, חזית איסטנבול וזרם השינוי
חוסן לאומי הוא מכפיל כוח משמעותי המשפיע על תוצאות המלחמה. מגפת הקורונה נתפסת בישראל כאיום על האוכלוסייה כולה, והמאמץ העיקרי של הכלה ובלימה נועד לשלוט בהיקף התחלואה, אך מנגד נדרש לקדם מאמץ נוסף כדי לייצר רציפות תפקודית של חיים בנוכחות הקורונה
מודיעין התקשורת התפתח יש מאין באמצעות כוחותיו העצמיים של היישוב. הבנת הפוטנציאל המודיעיני, יכולת טכנולוגית, תושייה ודבקוּת במשימה של אנשי מקצוע, הפכו אותו לגורם משמעותי באיסוף המודיעיני
הספר מבקש להפנות את תשומת לבנו באמצעות המאמרים המכונסים בו, לחשיבות העצומה שיש לביטויים הרבים של בנין הכוח על יכולתו העתידית של צה"ל לעמוד בהצלחה מול איומים מגוונים. זאת מתוך נקודת המוצא שהיכולת הזו מושפעת בעיקר מתהליכים ארוכי טווח ופחות מקבלת החלטות בעת האירועים. איך לקרוא את הספר בתצורה דיגיטלית? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF".
חטיבת בני אור במבצע "צוק איתן": להתאמן, להילחם, ללמוד ולנצח/קובי סגל/ 2019, 240 עמודים מבצע "צוק איתן" החל ב־8 ביולי 2014 ונמשך 50 ימים עד 26 באוגוסט 2014. ב־17 ביולי נכנס צה"ל לפעולה קרקעית ברצועת עזה במגמה לאתר את המנהרות ההתקפיות ולהשמידן. במהלך הלחימה ניהלו חיילי צה"ל קרבות עזים עם המחבלים מחמאס. כבר במהלך המבצע, באוגוסט 2014, החליט חיל החינוך והנוער לאסוף עדויות של לוחמים שהשתתפו בקרבות לשם הפקת ערכות הדרכה בנושא מורשת קרב של צה"ל מן המבצע. ספר זה מונגש כחלק מהפעילות של "מערכות" בזירה הדיגיטלית, המאפשרת קריאה (חינמית) של ספרים שיצאו בהוצאתנו. לקריאת הספר לחצו על "דפדוף בגיליון". להורדה לחצו על ה־PDF.
"המלחמה שונה מכול תופעה אחרת בהיסטוריה ולא חשוב אם זהו דבר טוב או רע. אינני חושב שזהו דבר טוב, אבל אין בוחרים במלחמה, אלא נאנסים על ידה. והייחוד שיש במלחמה הוא שהיא משעבדת הכול, בהחלט הכול לצרכיה. ומי שאינו יודע להשתעבד ולשעבד הכול לצרכי המלחמה כשאין מנוס ממנה, נגזר דינו: נגזר עליו כיליון מחפיר. המלחמה זהו המבחן העליון לא רק של כוח, אלא גם של רצון החיים. אנחנו הועמדנו עכשיו, אחרי אלפיים שנה, בפני מבחן עליון זה, ולא קל להגיד איך נעמוד בו ובמה נצא ממנו. אין זה תלוי בכך, אם הליגה הערבית תשלח צבאות או לא תשלח, וכמה חיילים ערבים יגויסו נגדנו, ומי יעזור להם [...] ממדי ההתקפה עלינו יקבעו את הקרבנות שנקריב. אבל בסופו של דבר לא אלה יקבעו. יקבע מבחן הרצון. זהו המבחן העליון שאין אחריו כלום: מי שרצונו יגיע לשיאו - יעמוד במבחן ויצא לחיים, מי שרצונו יכשל - ייפול בנופלים, וצפוי לכיליון גמור, כיליון מוסרי, ממלכתי ופיסי". (מתוך נאומו של דוד בן־גוריון בישיבת הוועד הפועל הציוני, ציריך, 26 באוגוסט 1947) הספר צבא וביטחון מקיף הגות ודברים־בשער המשתרעים על פני חמש שנים ומעלה, שנות מהפכה גדולה בגורל ישראל. סוגיות שעולות מן הספר, שנכתב לפני 65 שנים, רלוונטיות אז כהיום. איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה