לשון מלחמה: חיל המודיעין חלק ב'

סיורי תנ"ך בצה"ל: העמקת הזיקה לארץ ושיפור היכולת המבצעית

סיורים ערכיים בעקבות המקרא עשויים להעלות משמעותית את מבצעיות היחידה הלוחמת, ולסייע לה בהגנת הגזרה ותושבי האזור

לשון מלחמה: אותות ועיטורים בצה"ל

צירוף נפוץ במקרא הוא "אותות ומופתים", שיצר נטייה בקרב הפרשנים לראות בשתי המילים נרדפות לחלוטין. על אותות, עיטורים ומופת מאז ועד היום

כוחות ומפקדות מאולתרים במלחמות ובמבצעים

התופעה של הקמת כוחות מאולתרים, במבצע או במלחמה, צריכה לקבל יחס של דפוס קבוע ולא תופעה רנדומלית. יש לעגן אותם במבנה ובארגון הכוח הצבאי

לשון מלחמה: הדרגות בצה"ל חלק ראשון

עם הקמת צה"ל ועם קביעת הדרגות נקבעה המילה סרן בעבור הדרגה captain וממנה נגזרה הדרגה רס"ן. המילה סגן מופיעה במקרא קרוב ל־20 פעמים

לשון מלחמה

מסלול גלגוליה של המילה סוללה בשפה העברית מימי המקרא ועד ימינו הוא מרתק. על דרכה של מילה מתל עפר שהקימו כדי להגביה קרקע ולשמש יורי החִצים ומשליכי אבני בליסטראות, ועד סוללת התותחים

לשון מלחמה: לעשות מילואים אצל משה

בתורה נכתב על "ימי המילואים" של אהרון ובניו. המשמעות של מילואים במקרא ובתלמוד לא הייתה כמשמעותה היום, אבל משם היא הגיעה לעברית של ימינו

לשון מלחמה: צבא ללא חיילים

המילה "חייל" היא חידוש של אליעזר בן־יהודה, ואילו המילה קצין במשמעותה היום מופיעה לראשונה רק בסוף המאה ה־19. עד אז היו בשפה העברית רק "אנשי צבא"

"הלנצח תאכל חרב" - בין הטקטי והאסטרטגי

לטקטיקן ולאסטרטג יש מקום בעולם, ושניהם צריכים לבוא לידי ביטוי. אין האחד שלם ללא חברו ומתקיים ביניהם מתח ניגודי משלים

דורכי קשת באבחת חרב

כלי הנשק האישיים החשובים ביותר של תקופת המקרא והמשנה היו החרב והקשת - עד כי הם הפכו לשמות נרדפים למלחמה בכלל