פרדוקס ההצלחה

על השפעותיו המערכתיות של מערך ההגנה האקטיבית מפני טק"ק ורק"ק

על תפיסת ההגנה האווירית של ישראל

"מדינת ישראל היא בעלת הניסיון הגדול ביותר בהפעלת מערכות הגנה אווירית והגנה מטילים, ולכן גם המוגנת ביותר בעולם מול איומים אלה". תא"ל (מיל') פיני יונגמן, לשעבר איש מערך ההגנה האווירית בצה"ל וכיום סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת העליונות האווירית ברפאל, על סוגי ההגנה האווירית, על האיומים השונים ועל ההתמודדות עימם

מוכנות מוניציפלית לחירום: בין גופו של עניין לגופו של אדם

מערך החירום ברשות המקומית הוא קו ההגנה האחרון בין הציבור והאיומים הסובבים אותו. תחום ניהול הביטחון ברשות נוגע לכל תושב אך נסתר מהעין. הרשות המקומית היא שתישא באחריות ובנטל לדאוג לתושביה, ומכאן שאיכות היערכותה למצבי קיצון ואופן תפקודה בעתות משבר הם גורם משמעותי בשימור החוסן הלאומי של המדינה

איך מיירטים טיל או מל"ט?

"הכל מתחיל בגילוי מערכות סנסורים, מכ"מים וסנסורים אלקטרואופטיים שמגלים שיש איום אווירי. הם יודעים לגלות את האיומים ולפי התנהגות המטרה גם לזהות את סוג האיום - למשל טיל בליסטי, מטוס, מל"ט או כל איום אחר". תא"ל (מיל') פיני יונגמן, לשעבר איש מערך ההגנה האווירית בצה"ל וכיום סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת העליונות האווירית ברפאל, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על האופן שבו מיירטות מערכות ההגנה האווירית את האיומים שנשלחים לישראל מקרוב ומרחוק

למידה ישראלית מהניסיון הסובייטי בבנייתו ובהפעלתו של מערך אסטרטגי להגנה נגד טילים

מערכות 499

גיליון מיוחד לרגל 50 שנים למלחמת יום הכיפורים: במהלך המלחמה כוחות הסדיר והמילואים היו דוגמה ומופת לביצוע המשימה לאור המטרה, מצוינות טקטית וגמישות מחשבתית שהתבססו על רוח הלחימה ומקצועיות טכנו־טקטית. לוחמי דור יום הכיפורים יצרו מורשת של ניצחונות טקטיים ומערכתיים למרות תנאי הפתיחה הגרועים של המלחמה. ניתוחה מאפשר לנו ללמוד וללמד את המפקדים הזוטרים על תופעת המלחמה בכלל ועל מצוינות טקטית בפרט. בגיליון: ריאיון עם חוקרי מלחמת יום הכיפורים | משה דיין: הערכה מחודשת | דוגמאות למקרי בוחן של מצוינות טקטית במלחמת יום הכיפורים | הלקחים שנכתבו והלקחים שלא נכתבו בתחקיר מלחמת יום הכיפורים של מערך ההגנה האווירית | חידת אי־פינוי המעוזים | ועוד איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון" להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF" לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה

כשירות מערך המילואים בצה"ל – הפרדיגמה ושברה

מערך המילואים בצה"ל הוא ממרכיבי תפיסת הביטחון של ישראל מיום הקמתה. בעשרים השנים האחרונות עבר המערך תמורות הנובעות מהִשתנות מאפייני הלחימה ומשינויים בחברה בישראל. שיאו של תהליך זה עם חקיקתו של חוק המילואים ב־2008. מאמר זה מתמקד בכשירות מערך המילואים, ובפרט בכשירות כוחות המילואים ביבשה, ובשחיקתה במהלך עשרים השנים האחרונות. במאמר תוצג הטענה כי אי קיומו של מודל תקציבי קבוע המיועד לשמירת כשירות מערך המילואים במשך שנים פוגע במוכנות המערך למלחמה. המאמר סוקר את ההתרחשויות והתהליכים המשפיעים על כשירות המערך, בדגש על חוסר יציבות מודל האימונים במהלך השנים. חוסר היציבות במודל האימונים וכשירות המערך משפיעים גם על מרכיבים "רכים" של המערך, כמו תחושת הנחיצות והמסוגלות של משרתי המילואים. תהליך זה עלול להוביל למשבר אמון בין משרתי המילואים לצה"ל, ועלול להשפיע לרעה על תוצאותיה של המלחמה הבאה. המאמר מציע גישה חדשה לתפיסת הכשירות של מערך המילואים ביבשה, ולפיה יש לנהל את אימון כוחות היבשה על בסיס חקיקה המגדירה תקציב ייעודי ומגודר, ותחת אחריות ישירה של שר הביטחון ומפקד זרוע היבשה.

הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות - כוונות מול יכולת

יכולות מצביעות על כוונות, אימון של כוח צבאי בחציית תעלה הוא עדות לכוונתו לחצות תעלות, ואימון של כוח חמאס בכיבוש יישוב מצביע על כוונתו לכבוש אותו. ההיסטוריה מוכיחה שאין לצד אחד היכולת להבין את כוונות הצד השני, ועל כן יש להיערך מול היכולת, ולהתחשב בכוונות רק לחומרה

מערך המילואים במלחמת “חרבות ברזל”: התמודדות בהווה ובעתיד בלחימה מתמשכת

מלחמת “חרבות ברזל” בחנה לראשונה את יכולתו של מערך המילואים לעמוד במבחן של לחימה מתמשכת. ניתוח של ארבע חטיבות חושף דפוסי שחיקה במספר המתייצבים לצד פתרונות שעלו מן השטח. יישומן של כמה המלצות מעשיות יבטיח שבעימותים עתידיים ימשיך המערך לשמש עמוד השדרה של כוח הלחימה בצה”ל

הגנה אווירית על מדינת ישראל 2048

האיום האווירי הוא האיום המרכזי שיעמוד בפני צה"ל ובפני המערכת האזרחית בעימותים הבאים. תפיסת הגנה כוללת היא זו שתתן מענה רובוסטי, שריד ורציף נגד כל איום, אסטרטגי או טקטי, על מדינת ישראל