עכברושי מחילות

כזה וכזה תאכל החרב, אנתרופולוגיה במלחמה: יומן שדה

אסף חזני, אנתרופולוג בהכשרתו המקצועית-אקדמית, הוא גם קצין מילואים בעל ניסיון רב שהשתתף במלחמת "חרבות ברזל" משתי זוויות או צורות השתתפות, כפי שהוא מעיד על עצמו בכיתוב בגב הספר: "...התלכדות בין המקצוע הצבאי שלי להכשרה האקדמית שלי. כקצין השתתפתי במלחמה, כאנתרופולוג צפיתי בה. גם ההיפך הוא הנכון – כאנתרופולוג השתתפתי במלחמה וכקצין צפיתי בה". נראה כי זו אחת התרומות העיקריות של הספר, שמשלב את החוויה האישית, המשתתפת. לא מתוך הרצון לצפות ולחקור כנהוג באנתרופולוגיה, אלא מתוך היות חזני חלק אורגני ממפקדת אוגדה במלחמה, עם התצפית האנתרופולוגית. יומן השדה, כפי שהוא מכנה את הספר ומציג בכל פעם שהוא פונה לרגע לכתוב דבר מה שראה או חווה, הוא האמצעי העיקרי שבו אנתרופולוגים משתמשים כדי לתעד את תצפיותיהם בשדה. במקרה זה אולי יש פה מעין שילוב בין "יומן המבצעים" שבו מתעדים חיילים במוצבים במפקדות השונות את ההתרחשויות במלחמה, בהן פקודות, דיווחים ודרישות שונות, ובין "יומן שדה" – המקום שבו מתעד האנתרופולוג את התצפיות שערך

מגזין סוף השבוע של מערכות - 7 במרץ 2024

מגזין סוף השבוע של "מערכות": במלאת שנתיים למלחמת רוסיה-אוקראינה. מאמר חדש ובו מה אפשר, וגם מה אי אפשר ללמוד ממנה / פודקסט על העיר רפיח בעבר ובהווה, והקשיים הצבאיים שעלולים להיות בה / מאמר חדש בנושא השפעת רוח הלחימה על הניצחון במלחמה / על הקושי לשלוט על שטח עוין, ההתמודדות עם סוגיית השימושים האזרחיים בטכנולוגיות לחפירת מנהרות ושליטה ללא חיכוך / הפרק השישי בפודקסט המשותף לגלי צה"ל ול"מערכות", והפעם: מבצע "רביב" / לרגל יום האישה הבין־לאומי: על שירות נשים ביחידות הלוחמות. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם

מתעלה וסוללה לכפר ומנהרה: חיל ההנדסה הסורי

עד מלחמת האזרחים נשא חיל ההנדסה הסורי את מבטו לכיוון ישראל והתמקד במניעת התמרון וההתקרבות של הכוחות הישראליים לכיוון דמשק. מלחמת האזרחים הביאה לידי ביטוי את הקושי הקיים בלחימה אורבנית. חיל ההנדסה הסורי המשוקם ככל הנראה יתבסס ויהיה מיומן יותר בטיפול בחומרי נפץ, במיגון ערים ובבניית מנהרות לחימה

התווך התת קרקעי בעזה

"זה קומפלקס של מנהרות שמאפשרות תנועה במפלסים שונים של עומק הקרקע. חדרים שמשמשים לצורכי פיקוד ושליטה, חדרים שמשמשים לאחסון, חדרים שמשמשים כמחסה ללוחמים ששוהים מתחת לפני הקרקע כך שיש להם מתחת את כל הפונקציות הדרושות כדי שניתן יהיה להישאר שם לשהיות ממושכות". אל"ם (מיל') ד"ר שאול שי מהמכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן על המנהרות בעזה, בפרק של "קול המערכות" על ההיסטוריה של המנהרות ברצועת עזה, הסוגים השונים שלהן והאתגר שהן מהוות לצה"ל

המורכבות בלוחמה בשטח בנוי

"אנחנו מדברים על מנהרות צרות, מורכבות. אם יהיה לך נפגעים מה עושים? צריך לחלץ אותם לאחור. יש בעיות קשר מתחת לקרקע, ולא בטוח שהן פתירות כרגע אצל כולם". ד"ר דוד דוכן, עמית מחקר במכון ICT בהרצליה ומתמחה באסלאם רדיקלי, בריאיון ל"קול המערכות" על המורכבות של לוחמה בשטח בנוי

בין עזה לדמשק: מה ניתן ללמוד מהלחימה התת־קרקעית בסוריה

מאפיינים מנטליים של הגנה בבט"ש

האתגר: המעבר מאימון לבט״ש טומן בחובו אתגרים מנטליים רבים שיש להתכונן אליהם מראש: הוא יוצר חוסר אורגניות במבנה הכוחות; צורך לשתף פעולה בין כוחות שלא רגילים לכך ושיש להם השקפות מבצעיות שונות; מציאות מורכבת שבה הפעילות, שנתפסת כהגנתית, כוללת לעיתים מעבר גדר/מחסום; התפוגגות מהירה של הדריכות והמתח המבצעי; ריבוי איומים אשר מפחית את תחושת המסוגלות ומקשה על שמירת דריכות גבוהה בנוגע לכלל האיומים; דמוניזציה של מצבים מבצעיים כמו מנהרות ורחפנים; קשיים בהבנת הוראות הפתיחה באש עקב ריבוי שטחים ״אפורים״ שיוצרים חוסר בהירות ותחושת תסכול; מגע רב עם אזרחים; ועוד.

מלחמת מנע: היעלמותה מסל הכלים הביטחוני והצורך בחזרתה

מלחמת מנע/מכת מנע היו בעבר מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל, כאשר זו זיהתה איום משמעותי המתפתח אצל אויביה ופעלה להסירו טרם התממשותו. מאז עליית חמאס לשלטון בעזה ומלחמת לבנון השנייה מול חזבאללה, צה"ל לא יישם דפוס פעולה זה, ושני ארגונים אלו התפתחו לאורך של כמעט שני עשורים לצבאות טרור המאיימים על ישראל איום משמעותי. במקומו התפתחו גישות פעולה של מניעת/צמצום התעצמות מתחת לסף המלחמה - מב"ם בצפון וסבבים בעזה. שני מקרי מבחן מהשנים האחרונות הממחישים מגמה זו הם התמודדות מול היכולת ההתקפית של חמאס, בדגש על מנהרות החל מ־2015, וההתמודדות מול הסבת הרקטות של חזבאללה לטילים מדויקים החל מ־2018. בשניהם עלה לדיון הרעיון של מלחמת מנע, אך לא התקבל. כלקח ישיר ממלחמת חרבות ברזל, מוצע להחזיר את דפוס הפעולה של מלחמת מנע/מכת מנע למרכז החשיבה הביטחונית בישראל. הלגיטימציה החיצונית והפנימית לכך, נובעת מכך שישראל חזרה לעידן "מלחמות אין ברירה". כדי לעשות זאת, נדרש גם להכיר במגבלותיה של המב"ם

25 בדצמבר 1943: הקרב מכיכר העיריה לכיכר סַן טוֹמָסוֹ ועל כיכר סַן פְרַנְצֶ'סְקוֹ