מציג עמוד 2 מתוך 447 תוצאות
ההימנעות מהפעלתם של הכוחות המתמרנים בעימותי העשורים האחרונים שחקה את כשירותם, אך לא פחות מכך את רוחם ואת הביטחון ביכולתם. יש לסגל חשיבה אחרת - שינוי משמעותי במבנה, בארגון ובאופן הפעלתם של כוחות היבשה, כדי להכינם כראוי לאתגרי העימותים הבאים
באמצעות ניצול נבון של מעט הקלפים שעמדו לרשותו הצליח ראש הממשלה לוי אשכול לשכנע את האמריקנים לשים קץ למדיניותם שלא לספק נשק למדינת ישראל. מתבונתו ומיכולותיו בתחום הניהול של משא ומתן נהנית ישראל עד היום
ישראל השיתה במסגרת "חרבות ברזל" מהלומות כבדות בזירות הפעולה מול חמאס וחזבאללה בלבנון, וכן במעגלי פעולה רחבים יותר. עם זאת, אין להסתפק בתחושת הישג בנוגע לתרומת פעולות אלה למימוש רגל ההרתעה ולקיים תהליך הערכה עיתי שיאפשר "לשמור אצבע על הדופק" ביחס להרתעה מול השחקנים השונים בנקודת זמן נתונה, ולוודא כי אינה יורדת מתחת לסף הנדרש
הגם שיש בספר נושאים במחלוקת, ספרו של בנג'ו תורם נדבך חשוב נוסף להתמצאות בתופעת המלחמה. חידוד הדמיון, יכולת ההשלכה והלמידה, כיצד מצביאים ומפקדים מימשו פוטנציאל, גישרו על־פני מתחים ופתרו בעיות מורכבות – חשובים לסל הכלים לא פחות מהסבר תיאורטי מנומק ואולי אף יותר מכך
ב־200 השנים האחרונות התרחשו כ־141 עימותים שבכל אחד מהם נהרגו לפחות 500 אנשים הקשורים ללחימה. מספר זה ומשך הזמן הארוך מאפשרים לנו להסיק מסקנות ראשוניות על טבע המלחמה בעת המודרנית. חוסר ההלימה בין התכנון האסטרטגי בצה"ל ל"חרבות ברזל" והאופטימיות של תכנון זה צריכים להעלות שאלות, שנכון שיובילו לשינוי באופן שבו הוא נערך, בעומקו ובמידת מושפעותו – בדרישות מקבלי החלטות בכירים
המלחמה באוקראינה היא הזדמנות לחקור בדיעבד מקרה בוחן עדכני של כישלון הרתעה קונוונציונלית. מאמר זה מעלה תהיות על אופי ההרתעה שהפעיל המערב באירועים שקדמו לפלישה הרוסית לאוקראינה, ובעיקר מדוע לא אותת באופן יעיל וחזק את נכונות כוונותיו. עקב כך יש להשתמש במלחמה הנוכחית כדי לבחון את יעילות ההרתעה שמפעיל המערב בימים אלה כלפי איראן
מטרת־העל הלאומית של ישראל היא להגיע לדרקיום בשלום עם העולם הערבי תוך אבטחת האינטרסים שלה. צה״ל צריך לסייע להשגת מטרה זו בימי שגרה ובמלחמה כאחת
באמצעות ברית משולשת עם צרפת וישראל ויצירת הפרדה בין הצבאות לאורך תעלת סואץ, ניסתה בריטניה להחזיר את שליטתה על התעלה ואת מעמדה כמעצמה. אך בשל ההשלכות על יחסיה עם ארצות הברית וברית המועצות וחוסר הלכידות בין שרי הקבינט, נחלה כישלון חרוץ: הצד התוקף השיג ניצחון טקטי מזהיר בשדה הקרב אך נכשל ביישום האסטרטגיה המדינית. המשבר ייזכר כדוגמה לחשיבות הגיבוי המדיני לניצחון הצבאי ולסכנה שבהסתמכות על בעל ברית שאינו מוכן לשלם את המחיר