התכנון הצבאי הגיאו־פיזי של התעשייה האזרחית והתשתיות הקריטיות בישראל

המאמר בוחן את סוגיית הקמת נמל אשדוד כמקרה בוחן לדרישות הצבאיות בנוגע לתכנון הגיאו־פיזי של התעשייה בישראל האלה ולדרך שבה פעל ליישמם

מפקדות מבצעיות בחירום: על מאפייני החוויה ודפוסי הפעולה מזווית הפסיכולוגיה הצבאית

האתגר: חוויית החירום במפקדות כוללת אחד עשר מאפיינים עיקריים ייחודיים: (1) תחושה של אי־ודאות – בנוגע לתמונת המצב בעת החירום, המסוגלות האישית, מועד סיום החירום ומצב הסיום בחירום. (2) קושי במעבר מהתוכנית לשעת חירום למימושה – עקב הקושי להיפרד מהמוכר והבטוח, תחושת הפסד ואשמה, והעמימות בנוגע לתמונת המצב ומשמעותה. (3) תופעת ה"רשומון" והקושי ביצירת תמונת מציאות קוהרנטית. (4) חוויית היתירות כאשר כמה מפקדות פועלות באותו תווך מערכתי. (5) חיכוך בין גישות מבצעיות ותרבותיות בנוגע לאופן ניהול המערכה. (6) אופי המשימה השונה היוצר פערים בין תכנון לביצוע ובין גמישות ליציבות. (7) צורך בפיצול קשב בין עיסוק בתכנון המשך הלחימה ובין ניהול הקרב, בין גזרות שונות, בין מאמצים מבצעיים שונים ובין היבטים לוחמניים של המערכה להיבטים לא לוחמניים שלה. (8) עומס רגשי רב מצד פקודים ומפקדים, גם כאשר המפקדים אינם נמצאים פיזית בשדה הקרב. (9) תחושת איום אישית וארגונית. (10) תחושת ה־Fishbowl (אקווריום) המתרחשת כאשר בעת חירום תחושת המפקדים האחראים היא כי כולם בוחנים את מעשיהם. (11) שונות בין אהדת העם לחייליו הלוחמים אשר אינה מתערערת, ובין נטייה הולכת וגוברת להפנות ביקורת כלפי המפקדים.

הגנה אווירית במלחמת רוסיה–אוקראינה: משמעויות לצה"ל

אחת המסקנות המרכזיות ממלחמת רוסיה–אוקראינה, בדומה ללקחי מלחמת נגורנו קרבאך ותקיפות הח'ותים בתימן, היא חשיבות מערך ההגנ"א ויכולתו לשנות את אופי הלחימה. ישראל צריכה להשתמש בבסיס המידע שנצבר מאוקראינה, על כל מגבלותיו, ולהתאים את מערכי ההגנ"א ומערכי התקיפה מנגד כדי לשפר את מוכנותה לעימות עתידי

מלחמה נחושה או הפגנת סרק?

בקרב המפקדים והחוקרים של מלחמת יום הכיפורים - הן הישראלים והן המצרים - ישנה מחלוקת עמוקה בנוגע לשאלה אילו יעדים רצו המצרים להשיג במתקפת 14 באוקטובר 1973. השאלה המרכזית היא אם המתקפה הזאת הייתה מאמץ אמיתי של המצרים להגיע למעברי ההרים בסיני ואף מעבר להם - בהתאם לתוכנית המלחמה שלהם - או שמדובר היה במראית עין של מאמץ אופנסיבי שנועד רק לרצות את הסורים

מבט מפוכח על מלחמה מסוג אחר

בהיעדר ניצחון ברור וחד־משמעי, במבצעים שתכליתם להשיג הרתעה יש להפריד, ככל שניתן, בין האירועים והתחושות במהלך הלחימה לבין השפעותיה בטווח הבינוני והארוך

אתגרי המודיעין הימי במערכה הא־סימטרית

חילות ים נדרשים להתמודד יותר ויותר מול כוחות ימיים א־סימטריים, בין אם מדובר בכוחות ימיים של ארגוני טרור ופיראטים ובין אם מדובר בכוחות ימיים א־סימטריים שמפעילות מדינות. תפקידו של המודיעין הימי הוא לבנות את התמונה המדויקת מול האתגרים, ולהשפיע על יישום התובנות וההערכות המודיעיניות בכל תהליכי בניית תורות הלחימה ובניין הכוח

כיצד מתחילה מלחמה שאיש לא רוצה בה? בירור תופעת ההסלמה הלא מתוכננת

על הִשתנוּת הלוחמה האורבנית במאה ה־21 ועל תמרורי האזהרה שהיא מציבה בפנינו

הספר Urban Warfare in the Twenty-First Century של פרופ' אנתוני קינג מסייע לקורא הישראלי למקם את חוויות הלחימה הצה"ליות מן העבר הקרוב, ואת התרחישים הצפויים בהקשרים רחבים יותר ומזוויות ראייה של צבאות אחרים, שחלקם נלחמו פה "בשכונה שלנו"

מגזין סוף השבוע של מערכות - 3 באוגוסט 2023

גיליון מיוחד של מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים (בס"א) בשיתוף עם מערכות במלאת שנה וחצי למלחמת רוסיה-אוקראינה / סיפור קצר על ירושות, מכתבים ערוכים ומלחמות / סדרת פודקאסטים בנושא התפתחות הקרב המשולב בצה"ל / מאמר חדש על אתגרי האיגוף הימי והנחיתה מהים עבור זרוע הים / שדה הקרב העתידי בראיית התעשייה האווירית

מגזין סוף השבוע של מערכות - 17 באוגוסט 2023

המלחמה באוקראינה – תובנות ולקחים עיקריים משנה וחצי של לחימה / חישוב המסלול מחדש של הודו במלחמה / 17 שנים למלחמת לבנון השנייה: אסטרטגיית ההכלה, מהלך קרקעי מוגבל ומלחמה מסוג אחר / מלחמת ששת הימים ברמת הגולן – לא מה שעולה לכם לראש / כלים שלובים – הפרק השלישי בסדרה: על התקופה שממלחמת לבנון הראשונה ועד סוף שנות ה־90 / מארגון מיליטנטי למפלגת שלטון: שנתיים להשתלטות המחודשת של הטאלבאן על אפגניסטאן / הרצאתו של תא"ל אורן גיבר, ראש מנת"ק, על שדה הקרב העתידי