לשון מלחמה: אותות ועיטורים בצה"ל
צירוף נפוץ במקרא הוא "אותות ומופתים", שיצר נטייה בקרב הפרשנים לראות בשתי המילים נרדפות לחלוטין. על אותות, עיטורים ומופת מאז ועד היום
06.06.2018
מציג עמוד 2 מתוך 32 תוצאות
מערכות
מערכות
לשון מלחמה: צבא ללא חיילים
המילה "חייל" היא חידוש של אליעזר בן־יהודה, ואילו המילה קצין במשמעותה היום מופיעה לראשונה רק בסוף המאה ה־19. עד אז היו בשפה העברית רק "אנשי צבא"
06.06.2015
מערכות
לשון מלחמה: חיל המודיעין חלק ב'
21.11.2018
מערכות
לשון מלחמה: הדרגות בצה"ל חלק ב
בשנת 1948 נקבע הסמל לאחת מהדרגות הבסיסיות בצה"ל ונגזרו ממנו במרוצת השנים הסתעפויות רבות
01.04.2018
מערכות
לשון מלחמה: חיל המודיעין חלק א
08.08.2018
מערכות
לשון מלחמה: הדרגות בצה"ל חלק ראשון
עם הקמת צה"ל ועם קביעת הדרגות נקבעה המילה סרן בעבור הדרגה captain וממנה נגזרה הדרגה רס"ן. המילה סגן מופיעה במקרא קרוב ל־20 פעמים
14.02.2018
מערכות
לשון מלחמה - "רב" בצבאות אשור, בבל ובצה"ל
המרכיב ”רב” התקבל בעברית החדשה בצירופים רבים שיש בהם תחילית או סופית ושם עצם רגיל. בעקבות ה”רב” נכנסה לצבא מאוחר יותר גם התחילית הארמית ”תת”: תת אלוף
27.11.2016
מערכות
לשון מלחמה: מטח כבד של אש
למרות ההבדל הסמנטי הגדול בין טווח למטח, מדובר בשתי מילים קרובות מאוד מהבחינה הדקדוקית
01.12.2015
מערכות
לשון מלחמה - הטירונות של אליהו הנביא
צבא רומי היה החזק ביותר בעולם העתיק, ולכן אין זה מפליא שמילים צבאיות לטיניות - כמו טירון, קסדה ובליסטרה - נכנסו לשפה העברית
14.10.2015
מערכות
לשון מלחמה: לעשות מילואים אצל משה
בתורה נכתב על "ימי המילואים" של אהרון ובניו. המשמעות של מילואים במקרא ובתלמוד לא הייתה כמשמעותה היום, אבל משם היא הגיעה לעברית של ימינו
04.08.2015