לוחמה אווירית נגד גרילה וטרור במרד הערבי

ב21 ביוני 1936 השתתף כוח אווירי בריטי גדול בקרב נגד כנופיה ערבית ליד הכפר נור אשמס שבשומרון וספג פגיעות קשות. הלקחים שהפיקה מפקדת חיל האוויר הבריטית מאותו האירוע הביאו לנקיטת טכניקות פעולה אוויריות יעילות יותר נגד כוחות הגרילה הערביי

התפר הפרום: השתתפות חיל האוויר בלוחמת היבשה במלחמת של"ג

למרות שיתוף הפעולה ההדוק בין כוחות היבשה לכוחות האוויר במלחמת שלום הגליל יצאו שני הצדדים בתחושת החמצה. זו לא נבעה מהעדר שיתוף פעולה אלא מההרגשה כי בתנאים שבהם נוהלה שבהם נוהלה המלחמה ניתן היה להפיק היה להפיק הרבה יותר מהסיוע האווירי

הכרעה בשדה הקרב: באוויר או ביבשה?

בצה"ל מתנהל זה זמן רב ויכוח נוקב בשאלה האם ניתן להכריע מלחמות ללא תמרון יבשתי אלא באמצעות כוח אווירי בלבד. הוויכוח הזה אינו חדש: הוא התנהל כבר לפני יותר מ-80 שנה בין הוגי דעות צבאיים במערב ובבריה"מ. במערב היו שטענו שהמטוסים יוכלו להכריע לבדם מלחמות, ואילו הוגי הדעות של הצבא האדום גרסו שרק תמרון יבשתי - שבו משולבים כוחות האוויר - יכול להביא לניצחון במלחמות

הכוח האווירי לאן?

ישראל משקיעה הון רב בבניית חיל אוויר גדול וחזק אף שיעילותו פוחתת בעימותים שבהם היא מעורבת ב-30 השנים האחרונות - נגד ארגונים לא מדינתיים שתפיסת הלחימה שלהם היא טרור של טילים ושל רקטות נגד אזרחים. בתנאים הפוליטיים שישראל בחרה לדבוק בהם - הפעלת כוחות אוויר נגד אותם הארגונים מסבכת אותה שוב ושוב בזירה הבין-לאומית. האתגר של חיל האוויר הוא לשמור על הרלוונטיות שלו באמצעות גיבוש תפיסות הפעלה חדשות ומימושן

פשיטה – דשדוש לתכלית

הצורך לשחוק מערכים גדולים של האויב מחייב פעולה בסדר כוחות גדול, למשך זמן ממושך. מערכה סדורה של פשיטות חוזרות ונשנות, בכוחות גדולים, עשויה להקנות לנו חלק מהיתרונות המבצעיים והמורליים הגלומים בפעולה קרקעית רחבת היקף, בלי לשלם מחירים מדיניים ופוליטיים הנגזרים מכיבוש המרחב

מערכות 499

גיליון מיוחד לרגל 50 שנים למלחמת יום הכיפורים: במהלך המלחמה כוחות הסדיר והמילואים היו דוגמה ומופת לביצוע המשימה לאור המטרה, מצוינות טקטית וגמישות מחשבתית שהתבססו על רוח הלחימה ומקצועיות טכנו־טקטית. לוחמי דור יום הכיפורים יצרו מורשת של ניצחונות טקטיים ומערכתיים למרות תנאי הפתיחה הגרועים של המלחמה. ניתוחה מאפשר לנו ללמוד וללמד את המפקדים הזוטרים על תופעת המלחמה בכלל ועל מצוינות טקטית בפרט. בגיליון: ריאיון עם חוקרי מלחמת יום הכיפורים | משה דיין: הערכה מחודשת | דוגמאות למקרי בוחן של מצוינות טקטית במלחמת יום הכיפורים | הלקחים שנכתבו והלקחים שלא נכתבו בתחקיר מלחמת יום הכיפורים של מערך ההגנה האווירית | חידת אי־פינוי המעוזים | ועוד איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון" להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF" לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה

על גבורה וטרגדיה – הצנחנים הרוסים בקרב גוסטומל

הקרב על שדה התעופה גוסטומל הראה מה קורה כאשר כוח נלחם את הקרב שלא תכנן למען הישג שלא ניתן לעמוד בו. עקב כך עולות השאלות: האם אפשר לבנות כוח בעל כשירות בסיסית, שתאפשר לו לפעול במגוון מתארים שונים, והאם יש לדבוק בתוכנית המבצע לאחר שכלל התנאים המוקדמים השתנו?

השפעת הלוגיסטיקה והשינוע על קרבות מוצנחים ומוסקים בעומק

מבצע בעומק דורש תכנון אופרטיבי המתבסס על היכולות הלוגיסטיות של הצבא. מבצע מוצלח נועד לעמוד ביעדים מערכתיים־טקטיים כחלק מתוכנית מערכה רחבה יותר, והתכנון שלו כולל אפשרויות רבות ושורה של פתרונות מבצעיים לבעיות לוגיסטיות מרגע הטלת הכוחות ועד החבירה אליהם או הסגתם

תגובה למאמר של ד"ר טל טובי, "הפעלת כוחות למבצעים מיוחדים במלחמה סדירה"

חשוב שלצה"ל כמו לצבאות אחרים יהיו כוחות מיוחדים, אבל אם ללמוד מהעבר ובטח ממלחמת יום הכיפורים שבה מתמקד המאמר, ריבוי יחידות מיוחדות בא על חשבון הצבא הקרבי "הרגיל" שהוא בפועל הנושא בנטל והמביא לנו את ההכרעה

פרדוקס הכוח האווירי: יותר מדויק, פחות אפקטיבי