מציג עמוד 2 מתוך 409 תוצאות
איך חוקרים מלחמה? בעקבות הכנס - ריאיון משותף עם שניים מרמ"חי היסטוריה, בעבר ובהווה | גמישותו האסטרטגית של חזבאללה: מנגנון מוגבל בעידן של השתנות | האסכולה הצעירה: התיאוריה של החלש כאתגר לצה"ל | לחימה כימית - "הפתעה מצבית"? ומאמרים נוספים
ב־28 במארס 2002 יצא צה"ל למבצע שאותו הגדיר הרמטכ"ל שאול מופז "מלחמה על הבית". ספר זה, מבצע חומת מגן – מהכלה להכרעה, מתחקה אחרי הדינמיקה שהובילה את צה"ל מהגנה להתקפה בעימות מול הפלסטינים ומתאר את מהלכיו של מבצע "חומת מגן". השער הראשון מתאר את הדרך העקלקלה שעבר צה"ל מפרוץ האירועים באוקטובר 2000 ועד ליציאה למבצע בעקבות הפיגוע במלון פארק בליל הסדר 2002 .ברקע הדברים עומדת השאלה: מדוע נדרשו 546 ימי לחימה ו־468 הרוגים כדי להגיע להחלטה לצאת למבצע. מהשתלשלות האירועים עולה שהמעבר ההדרגתי מהגנה להתקפה התרחש בעקבות הבשלה איטית של התנאים המדיניים, הפוליטיים והצבאיים שנדרשו לשם יציאה למהלך צבאי נרחב. אירועים כמו: פיגועי 11 בספטמבר בארה"ב, רצח השרֵ זאבי, לכידת ספינת הנשק קארין איי והיקף הנפגעים מפיגועים שגדל והלך מדצמבר 2001, הכשירו את דעת הקהל הישראלית, יצרו קונצנזוס פוליטי ושכנעו את הממשל האמריקאי בדבר הצורך בפעולה צבאית בכל שטחי אי. אולם, גם לצה"ל נדרש זמן כדי להתנער מתפיסות ישנות, לרכוש את היכולת לפעול בשטחים הבנויים בצפיפות דרך שורת מבצעים בעצימות הולכת וגוברת, שהביאה לתחושת מסוגלות כלפי פנים וכלפי חוץ, להילחם בארגוני הטרור בכל שטחי איו"ש. השער השני בוחן את מבצע "חומת מגן"; מהאופן שבו תוכנן ונוהל במטכ"ל ובפיקוד המרכז ועד לתיאור הלחימה ברמה הטקטית. התפתחות החשיבה ברמה האסטרטגית על הישגי המבצע הנדרשים מלמדת כי בצה"ל התגבשה ההבנה שאין זה המבצע שיכריע את הטרור אלא, כדברי ווינסטון צ'רצ'יל, "זהו אינו הסוף. זו אפילו לא תחילתו של הסוף. אבל זהו, ייתכן, סוף ההתחלה". כלומר, בצה"ל הבינו כי זהו מהלך צבאי שמשיב לו את חופש הפעולה בכל שטחי איו"ש המאפשר ללחום ביעילות בארגוני הטרור. ברמה הטקטית, מתוארים הקרבות המרכזיים שהתרחשו בערים רמאללה, בית לחם, שכם וג'נין ובמחנות הפליטים תוך הצגת שורת מפות ועזרים שהוכנו במיוחד לספר. ד"ר אהד לסלוי הוא ראש תחום חקר הרמה האופרטיבית במחלקה להיסטוריה בצה"ל ומחברם של הספרים "מביטחון שוטף ללחימה בגרילה" (2021) ו"המדינאי ואיש המודיעין" (2021). איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגליון". • להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". קריאה מהנה
בשמונים שנות קיומם, תשע מהן במחתרת, מספקים כתב העת וההוצאה לאור מערכות של צה"ל את הספרא לסייפא, מלווים את ההתרחשויות הביטחוניות והצבאיות במדינת ישראל ובצה"ל במבט ביקורתי, מפוכח וחד. כתב העת וההוצאה לאור מתעדים את ההיסטוריה הצבאית הישראלית ומרחיבים את אופקי הלוחם והמפקד הישראלים במיטב הספרות הצבאית והאסטרטגית. הספרות והספר היו מאז ומעולם נשמת העם היהודי ואחד הנכסים החשובים שלו. חשוב שקציני צה"ל יקפידו להעשיר את רוחם ועולמם, רק כך הם יהיו אנשים טובים יותר, קצינים טובים יותר, לוחמים המשלבים בחייהם ספרא וסייפא. אלבום חגיגי זה מתעד את ההיסטוריה של בית מערכות, שהחל את דרכו ככתב העת של "ההגנה", מאז ועד היום, עת הפך לבית התוכן המקצועי של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי. האלבום הוא גם הגיליון ה־500 של כתב העת. ארבעה חלקים לספר: מאמרים שסוקרים את ההיסטוריה של בית מערכות מנקודות מבט שונות, מבט רטרוספקטיבי של בעלי תפקידים היום על מאמרים מקוריים שפורסמו בשנים הראשונות של כתב העת מערכות, מאמרים חשובים שפורסמו בכתב העת במהלך 80 השנים ורלוונטיים גם היום וסקירה של מגוון מהספרים שיצאו לאור במערכות. איך לקרוא בספר? לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון" לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF" קריאה מהנה
על יישום עקרון ההרתעה בתפיסת הביטחון של ישראל | תת־קרקע כממד לחימה | דוח על הקצונה במלחמה ממושכת | הסיוע המנהלתי בעימות המוגבל הא־סימטרי | לקחים לדרג המחלקה והפלוגה מקרב ראמיה בלבנון | על פיקוד זוטר במלחמת "חרבות ברזל" | קישוריות בהגנ"א | בינה מלאכותית יוצרת ומלחמה גרעינית | היבטים עיוניים ומעשיים בהתפתחות מושג הנגד | ועוד
המלחמה באוקראינה היא הזדמנות לחקור בדיעבד מקרה בוחן עדכני של כישלון הרתעה קונוונציונלית. מאמר זה מעלה תהיות על אופי ההרתעה שהפעיל המערב באירועים שקדמו לפלישה הרוסית לאוקראינה, ובעיקר מדוע לא אותת באופן יעיל וחזק את נכונות כוונותיו. עקב כך יש להשתמש במלחמה הנוכחית כדי לבחון את יעילות ההרתעה שמפעיל המערב בימים אלה כלפי איראן
ישראל השיתה במסגרת "חרבות ברזל" מהלומות כבדות בזירות הפעולה מול חמאס וחזבאללה בלבנון, וכן במעגלי פעולה רחבים יותר. עם זאת, אין להסתפק בתחושת הישג בנוגע לתרומת פעולות אלה למימוש רגל ההרתעה ולקיים תהליך הערכה עיתי שיאפשר "לשמור אצבע על הדופק" ביחס להרתעה מול השחקנים השונים בנקודת זמן נתונה, ולוודא כי אינה יורדת מתחת לסף הנדרש
היותו של חזבאללה שחקן מפתח במציאות המשתנה בקצב מהיר עיצבה את גמישותו, ואת יכולתו להשפיע על המרחבים השונים שבהם הוא פועל. ההתפתחות הנוכחית במדינת הארזים, בעיקר בכל הנוגע להיתכנות כינונו של סדר לבנוני חדש, מציבה את נצראללה וארגונו בפני סוג חדש של גמישות אסטרטגית, שרק ימים יגידו אם הקוד האופרטיבי של המזכ"ל ומערכי ההתמודדות והלמידה של הארגון יאפשרו את התהוותה
מלחמה יזומה היא כלי אסטרטגי לגיטימי וחשוב של המדינה, ואל לנו לזנוח אותו. ויתור מראש על האפשרות הזו דומה לוויתור מרצונו של נגר על אחד מהפטישים בארגז הכלים שלו. באזורנו, מלחמה יזומה עשויה להביא לרווח אסטרטגי שיתבטא בהחלשת היריב, בחיזוק ההרתעה ועל כן בהרחקת המלחמה הבאה