מציג עמוד 2 מתוך 381 תוצאות
מניתוח הכישלון במלחמת ההתשה, ניכר כי הסיכון המרכזי בהצלחת מאמצי המניעה, המופעלים כיום במסגרת המב"ם, עלול להיות הפסקתם. פרט להכרח להמשיך את מאמצי המניעה ללא לאות, אסור שייפסק פיתוח מגוון סוגי מענה איתנים לאתגר האסטרטגי של האיום המדויק
היותו של חזבאללה שחקן מפתח במציאות המשתנה בקצב מהיר עיצבה את גמישותו, ואת יכולתו להשפיע על המרחבים השונים שבהם הוא פועל. ההתפתחות הנוכחית במדינת הארזים, בעיקר בכל הנוגע להיתכנות כינונו של סדר לבנוני חדש, מציבה את נצראללה וארגונו בפני סוג חדש של גמישות אסטרטגית, שרק ימים יגידו אם הקוד האופרטיבי של המזכ"ל ומערכי ההתמודדות והלמידה של הארגון יאפשרו את התהוותה
לחימה ליניארית, לחימת תודעה, הגנת הכוח והפעולה בעומק כאלמנט הכרעתי / כלים שלובים, הפרק השני: בניין כוח צה"ל וחילות השדה ממלחמת יום הכיפורים ועד מבצע של"ג / על בחירת יעדים, ירח דבש וגרעין: 78 שנים להטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי / ההיסטוריה מתחרזת – התשעה מול מב"ם, מקבילות ולקחים במלאת 53 שנים לסיום מלחמת ההתשה / הזווית התעשייתית בבניין הכוח, החייל כדוגמה
בין החלטת ממשלת ישראל לבצע הפצצות עומק במלחמת ההתשה, ובין החלטת ברית־המועצות לשגר כוחות משלוח למצרים - יש קשר ישיר
לחזבאללה יש דפוסי חשיבה והתנהגות קבועים הנשענים על מסורת, ניסיון ותרבות. הודות להבנה של הדפוסים האלה יכולים גופי המודיעין וקבלת ההחלטות בישראל להיטיב לאפיין ולהעריך את ההתנהגות של חזבאללה במערכה
בהרבה מלחמות השתתפתי בחיי, אבל מלחמת ההתשה, שבה הייתי מפקד גדוד תותחנים, היא בעיניי הקשה מכולן
יוזמת ההגנה האסטרטגית הינה ניסיון מיוחד במינו - נועז, עתיר־דימיון וחדשני - לשנות את כיוון ההיסטוריה על־ידי שימוש מושכל בטכנולוגיה גבוהה
הגבול עם מקסיקו הפך לבעיה אסטרטגית עבור ארצות הברית: לא זו בלבד שמיליוני מהגרים לא חוקיים חוצים אותו מדי שנה, וארגוני פשיעה מבריחים דרכו עשרות טונות של סמים, אלא שמאז פיגועי 11 בספטמבר מתברר שזהו גם נתיב חדירה לטרוריסטים. המאמר בוחן כיצד ארצות הברית מתמודדת עם הסכנות הללו
למחלוקת המודיעינית בשאלה אם האנתפאדה השנייה (אוקטובר 2000) הייתה פרי יוזמה של יאסר ערפאת והרשות הפלסטינית או שמא התפרצות ספונטנית שהפתיעה את שני הצדדים, השלכות רחבות שעד היום לא קיבלו התייחסות ראויה. על־פי הערכת מודיעין אחת, שהייתה מקובלת על רוב מקבלי ההחלטות ועיצבה במידה רבה את תגובת ישראל, ערפאת יזם את המהומות. על־פי הערכה אחרת, לה היו שותפים רבים מגורמי המקצוע באמ"ן ובשב"כ, ערפאת לא יזם את המהומות ובשלב הראשון אף ניסה לעצור אותן ולהרגיע את המצב. בהמשך, בעקבות תגובה קשה של צה"ל, הצטרף ורכב על הגל. אף־על־¬פי שצה"ל נערך למהומות בעקבות התסכול הפלסטיני מכישלון פסגת קמפ דיוויד ובשל הניסיון מאירועי יום הנכבה במאי 2000, העיתוי שבו פרצו וזליגתן לתוך "הקו הירוק" הפתיעו אותו ואת מקבלי ההחלטות. המאמר טוען כי הערכת המודיעין לפיה ערפאת יזם את המהומות שגויה. בהצגתה כהערכה דומיננטית בפני מקבלי ההחלטות היו כרוכים לא רק כשלים מקצועיים, אלא גם כשלים אתיים