מגזין סוף השבוע של מערכות - 12 ביוני 2025

שבוע הספר במערכות / מאמר חדש מאת שמואל שמואל, ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו, על ניצחון ללא הכרעה / הפרק השישי: מאמר מאת תא"ל (מיל') איתי ברון ושירה ברביבאי־שחם שדן בשאלה מדוע עניין האלימות המינית, כדפוס פעולה שיטתי, לא עלה כלל בתודעת המודיעין הישראלי כתרחיש אפשרי לפני 7 באוקטובר / מאמרו של אלוף (מיל') דוד עברי על השמדת מערך הטק"א במלחמת לבנון הראשונה, זמין גם לשמיעה / מאמרו של תא"ל (מיל') אלישיב שמשי על מקצועיות, רוח הלחימה והדבקות במשימה לאור המטרה

על דוגמה אישית בשדה הקרב

הדוגמה האישית מהווה תנאי הכרחי להצלחת המפקד בשדה הקרב. סקירת ספרו של אלישיב שמשי "ממני תראו וכן תעשו"

כישלון הוא כישלון

הטעויות השוליות שחושף אל"ם (מיל') משה גבעתי בספרו של אלישיב שמשי "איפה אני נמצא לעזאזל" אינן פוגמות במסקנה המרכזית של הספר . יתר על כן , מסקנתו של גבעתי כי מחלקת ההיסטוריה צריכה לאשר כל מחקר המתפרסם במערכות היא מקוממת ומסוכנת

בין מהירות לפזיזות

ספרו של אלישיב שמשי "נוע כבר - לכל הרוחות" )מערכות, 2011 )עוסק בתחום שבו לקה צה"ל במלחמת לבנון השנייה - החובה לתמרן במהירות לעומק כדי להכריע במהירות. עם זאת, אף שפעולה מהירה והחלטית היא לרוב מוצלחת יותר וזולה יותר בחיי אדם, יש להקפיד על כך שהמהירות לא תהפוך לפזיזות

החוקר התברבר בשטח

תא"ל (מיל') אלישיב שמשי כתב ספר על נושא חשוב - כיצד השפיעו טעויות ניווט של מפקדים על תוצאות קרבות ("איפה אני נמצא לעזאזל?"). אבל לפחות הפרק בספר העוסק בקרב החרמון ב-1973 רצוף בשגיאות כה רבות, עד כי כל מסקנותיו הן חסרות ערך, ואין למפקדי צה"ל מה ללמוד מהן

קרב גבורה או קרב מוצלח?

בביקורתו על ספרו של אלישיב שמשי " איפה אני נמצא לעזאזל?" ("החוקר התברבר בשטח" , מערכות 406) עוסק אל"ם משה גבעתי בהשוואה בין זוטות מחקריות לשם הוכחת טענותיו. בכך שהוא מחטיא את הסוגיה העיקרית האמורה להטריד חוקר מקצועי: מדוע באמת קרה מה שקרה? אל"ם גבעתי מתעקש להתעלם מהכישלונות הרבים בניהול המערכה על החרמון ומסתפק בכך שהוא מכנה אותו "קרב גבורה" - וכך יוצא שהוא זה החוטא למחקר ההיסטורי ולא שמשי

סערה באוקטובר

בהם יותר מכול

הבלימה

המערכה על העיר סואץ