אליהם נשואות העיניים - על מפקדי חטיבות בשדי הקרב

בין שתי המלחמות (1973-1967)

מהאדם בקרב עד החלל החיצון

הכישלון הניהולי והלוגיסטי בסיוע לנפגעי הוריקן קטרינה

לארה"ב יש דימוי של מעצמת-על עשירה ויעילה, ולכן העולם כולו נדהם נוכח אוזלת היד שהפגינה בטיפול באסון לאומי רחב היקף שאירע אשתקד על אדמתה. המאמר בוחן את הסיבות לכישלון הזה ומביא כמה המלצות שרלוונטיות גם לישראל

האם הצבא יכול להכריע טרור?

אימוץ של שתי השערות בלתי נכונות - הראשונה שהטרור נחוש ועמיד יותר מהמדינה הדמוקרטית והשנייה כי ההכרעה היא תמיד בתודעה וכי היא אינה נגזרת ממהלכים פיזיים כוחניים - הביא רבים להאמין כי אין דרך צבאית להתמודד עם הטרור כדי להכריעו . ההיסטוריה - גם של מדינת ישראל - מוכיחה שהם טועים

הדילמה האתית סביב המאבק במערך האזרחי של החמאס

ניצחון החמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית מעמיד את המערב בכלל ואת ישראל בפרט בפני דילמה אתית קשה: מחד גיסא, ישנו רצון לפגוע בחמאס, ארגון טרור לכל דבר ועניין, באמצעות "סגירת הברזים, לממשלתו, ומאידך גיסא, ישנו רצון להימנע מפגיעה הומניטרית באוכלוסייה הפלסטינית. ישראל והעולם המערבי כבר התמודדו עם דילמה דומה בנוגע למאבק במערך האזרחי של תנועת החמאס - הדעוה

הטנקים הסובייטיים לא היו נחותים

במאמרו "כמה היבטים על מודיעין טכנולוגי" (מערכות 405, פברואר 2006 ) כותב ד"ר עזריאל לורבר שהטנקים הסובייטים שהשתתפו במלחמת האזרחים הספרד לצד כוחות הממשלה היו נחותים מהטנקים ששלחו הגרמנים לפרנקו. זו קביעה הרחוקה מהאמת, ומציאות שדות הקרב בספרד הוכיחה אחרת

כשלון והצלחה בהתרעה

החטיבה בעשור החמישי

על חטא הגאווה ועל בעיית הערכים בצה"ל

מה גרם לכך שיחידות שונות ונפרדות כשלו בעת ובעונה אחת במלחמת יום הכיפורים? כותב המאמר מבקש להדליק נורת אזהרה ולהסב את תשומת הלב לאחד הגורמים שעשויים להוביל לכישלון המערכתי הבא