מציג עמוד 199 מתוך 5469 תוצאות
מלחמת רוסיה–אוקראינה עוד רחוקה מסיום, אולם כבר עתה ניכר כי חלק מהתובנות במלחמה זו רלוונטיות עבור כוחות הרפואה של צה"ל. יש להשקיע בפיתוח תו"ל, אמצעים וטכניקות רלוונטיות לתמרון קרקעי ארוך ולהתאמן בהן, כחלק מהכנה למלחמה עם אתגרים שנכונו לנו בעימותים עתידיים בעלי מאפיינים דומים
לצה"ל היסטוריה מוצלחת בשילוב אוכלוסיות "מגזריות", שלהן צרכים מיוחדים בתוך העשייה הצבאית הכוללת. לדוגמא גרעיני הנח"ל, ישיבות ההסדר והגדוד הדרוזי. לנוכח "חרבות ברזל", נדרש להחיל את המודל שפעל בעבר גם על גיוס חרדים לשירות קרבי
״לא בכדי אמר הרמטכ״ל שהמלחמה מתקיימת בשטח מורכב, ולכן תימשך חודשים רבים. מול אויב מבוזר שנלחם בשיטות לחימה של בריחה ואין לו מרכזי כובד ברורים - אתה צריך להתמודד עם כל מרכיב בנפרד. אנחנו לא במלחמה כמו ב-73׳. זה עקב בצד אגודל, בית בית, סמטה סמטה, וככה מגיעים להישג. בסוף יש מדדים, היבטים פרקטיים שעליהם אנחנו נשענים. לדעת בכמה מנהיגים פגעת, כמה תשתיות הרסת, כמה אויב השמדת. זה לא body count במובן של וייטנאם, אלא שההישג המצרפי שכלל הכוחות - אוויר, ים ויבשה - מביאים מהשטח, מתורגם בסוף להישג מבצעי. כשאתה מצליח להביא את כל הגורמים לשולחן ועושה איתם מופעי למידה קבועים, וחיל הים שומע את האתגרים של היבשה ושל חיל התקשוב - מתפתח תהליך משותף שהוא מכפיל כוח״. אל"ם גלעד אברילינג’י, ראש מחלקת תו״ל, הדרכה ומפקדות באגף המבצעים, בריאיון ל"קול המערכות" על הלמידה המבצעית המטכ״לית
״חיל הים ומערכת הביטחון צריכים להגדיר פתרונות לחזיתות בצפון, בדרום וכן יעד ימי מכיוון ש־25% מהסחר של מדינת ישראל עובר בים, לכן צריך להגדיר מה נרצה בסיומו של הסכסוך, יכול להיות מצב שיגיעו לסטטוס קוו, אבל על חשבונה של ישראל״. תא״ל (מיל׳) פרופ׳ שאול חורב, ראש המכון לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית בחיפה, בריאיון ל״קול המערכות״ על ההיסטוריה של הים האדום, האיום הנוכחי החות׳י והשפעתו על מארג היחסים באזור
מאמר חדש על טיהור מרחב בעקבות התמרון / שנה למבצע "ראשית האור" לחילוץ טור' אורי מגידיש - מאמר המנתח שילוב מחדש של פדויי שבי / מאמר חדש על הנ"ט ביום הכיפורים מול הכטב"מים ב"חרבות ברזל", ועל הפתעות שאינן הפתעות / על סוכנות אונר"א כשחקן פוליטי פעיל ועל הפרקטיקות והמגמות השנויות במחלוקת המאפיינות את פעילותה / סוגיית המגינים האנושיים: על המידתיות, כללי המלחמה הצודקת ודיני הלחימה
"צריך להיזהר מאוד, סוריה זו פוליטיקה למתקדמים. שום דבר הוא לא ישר ולעניין. אני מציע לא להתערב בשום מקום שאין לנו בו הבנה ברורה לאן אנחנו הולכים ומה המטרה שלנו. זה מסוג הדברים שאתה יודע איך זה מתחיל ואתה אף פעם לא יודע איך זה נגמר. מצד שני במקומות שאנחנו יכולים להשפיע יכול להיות שכדאי לבנות מערך דיפלומטי, צבאי, ביטחוני ומודיעיני כדי לקדם דברים שבהם יש אינטרס משותף". בשבועות האחרונים, ובעיקר בימים האחרונים, סוריה משנה פניה. סא"ל (מיל') ד"ר מורן לבנוני, חוקר סוריה ולבנון, בריאיון ל"קול המערכות" על מה שקרה, ואולי מה שיקרה במדינה השסועה
מאמר חדש על מסמך "הביטחון הלאומי של סין בעידן החדש" / פודקסט מערכות: על רוח הלחימה של המיליציות הסוריות, איך הודו ופקיסטאן רלוונטיות אלינו וכיצד טכנולוגיה זולה של נחילי רחפנים יכולה לספק הגנה מתקדמת לכוחות / ההצהרה החוקתית של נשיא סוריה אחמד אלשרע – האם התמתן? / מאמר חדש על 7 באוקטובר כהפתעה בסיסית–אבסורדית / הפרק האחד עשר בספר המודיעין ושבעה באוקטובר / על אסטרטגיות נסיגה וחשיבות השליטה באש על שטחי מפתח בקרב על מאגר צ'וסין
הדיון התאורטי בנוגע ליכולותיהם ולמסוגלותם של המפקדים הזוטרים בחטיבות חי"ר קיבל פרופורציות אחרות מתחילת מלחמת "חרבות ברזל". על מפקדי החי"ר להקפיד להפעיל את המסגרות הטקטיות באופן שימצה את כל דרגי הפיקוד באופן מיטבי. עוצמתו וקטלניותו של צבא היבשה תלויות במידה רבה במפקדים הזוטרים של חיל הרגלים ובמיצויָם
פיקוד במערכי הלוגיסטיקה, הרפואה והאחזקה כרוך בהתמודדות עם אתגרים רבים שנובעים, בין היתר, ממאפייני המשימות: היותן משניות למשימת הלחימה, הצורך לתת מענה לצרכים מיידיים וראשוניים והתלות במשאבים
הדיון סביב תחלואי הרפואה הראשונית בצה"ל וההפרטה המיועדת מפספס את הפיל שבחדר - מעט מדי זמן מתמקד בטיפול רפואי