מציג עמוד 198 מתוך 2462 תוצאות
"לא הורגלנו להילחם בתוך יישובים ישראלים עם טנק, והתאמנו את עצמנו תוך כדי לחימה. נדרשנו להתאים את עצמנו ללחימה בשטחים סגורים". אל"ם (מיל') יוסי תורג׳מן, ראש תורת חיל השריון בחירום במקשנ״ר מספר לריאיון ל"קול המערכות" על תפקידו של חיל השריון במערכה הנוכחית, על הלמידה המבצעית בשריון ועל סוגיית האמל"ח שמאפיינים את החיל
"בניהול מלחמה בחורף קשיים רבים - גשם, ערפל, רוח, קור ובוץ. הם משפיעים הן על החיילים, והן על רק"ם ועל שאר הכלים, וצריך להיות מודע לאתגרים הללו ולאופן שבו מתמודדים עימם". איך מנהלים מלחמה מול גנרל חורף? רס"ן שחר הלר, ראש המכון לחקר לוחמת היבשה בזרוע היבשה ודוקטורנט בחוג למשאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על מאפייני הלחימה בחורף
"אחד הכללים שמדבר עליהם סון טסו הוא על לתקן בגלוי את הדרכים הגלויות לעין, אבל ללמוד להתגנב בהסתר בדרכי הקיצור והמסתור. על החלק הראשון של תיקון הגלוי אנחנו וצוות הלמידה של חיל הלוגיסטיקה במלחמה רוצים להביא לידי ביטוי את הניסיון שלנו עבור כולם. את החלק השני של דרכי קיצור והשתנות מהירים אנחנו משאירים לכוחות בשטח – הם יודעים לעשות אותו מעולה". סא"ל שי ונטורה, רמ"ד תורה ותפיסות בחיל הלוגיסטיקה, בריאיון ל"קול המערכות" על הפעילות של החיל ועל הלמידה המבצעית במלחמה
הגרסה העיראקית
צבא היבשה של ארה"ב מתכנן שינוי תפיסתי של ממש, שבמסגרתו יוחלף הטנק המוכר לנו, ואת מקומו יתפסו מספר פלטפורמות נפרדות ושונות, שכל אחת מהן תבצע רק חלק מהפונקציות שמבצע כיום הטנק, אבל כולן ביחד, בתיאום הדדי מלא, יפעלו ביעילות רבה יותר מאשר הטנקים של היום. אחדות מהפלטפורמות האלה - במיוחד אלה שמיועדות לקו המגע - יהיו בלתי מאוישות
הנשק המדויק, שבאמצעותו ניתן לתקוף מטרות איכות בכל העומק המערכתי, מחייב תורה צבאית חדשה, שתאפשר לנצלו במורה המיטבית, בהעדר תורה כזאת הוא יאבד את ערכו- ממש כפי שהטנקים היו חסרי ערך אצל הצרפתים והבריטים בשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה, משום שלא גובשה עבורם תורת הפעלה מיוחדת, אלא הם פוזרו כאמצעי עזר בין יחידות החי"ר
צה"ל סובל ממצוקת כוח אדם במקצועות הטכנולוגיים, וקצינים בכירים תוקפים את מערכת החינוך על שאינה מעמידה יותר בוגרים בתחומים אלה. להתקפות האלה אין מקום: למערכת החינוך יש משימות רבות וסבוכות, אך הכשרת כוח אדם לצבא אינה אחת מהן. את הבעיה הזאת צריך צה"ל לפתור בכוחות עצמו
בוויכוח בין אל"ם (מיל) יהודה גלר("צבא ללא היסטוריה", מערכות 373) לבין רמ"ח היסטוריה, אל"ם ד"ר שאול שי (מאמר תגובה באותו גיליון של מערכות) על מידת תפקודה של מחלקת ההיסטוריה בצה"ל נשכחה העובדה, שכבר ישנו מחקר רשמי על מלחמת העצמאות, שאותו כתב ד"ר נתנאל לורך. הבעיה היא שזהו היוצא מהכלל המעיד על הכלל: כל שאר המלחמות טרם זכו למחקר רשמי מקיף מטעם צה"ל.
במאמרו על "המכה האווירית המקדימה במלחמת יום הכיפורים" (מערכות 373, נובמבר 2000) כותב סא"ל (מיל) ד"ר שמעון גולן, כי "חיל האוויר לא יכול היה לבטא את מלוא עוצמתו בשעות הראשונות למלחמה לא במגננה ולא בתקיפת שדות תעופה". המציאות היא שונה : חיל האוויר הגן בהצלחה מלאה על שמי המדינה מהרגע הראשון לפרץ המלחמה ומנע מחילות האוויר של האויב לתקוף את העורף בישראל ולשבש את גיוס המילואים
מפקדים רבים בצבא טוענים שמשחקים מסוכנים בנשק מצביעים על בעיה פסיכולוגית של החיילים המשתתפים בהם. אולם המחקרים מלמדים שמדובר בתופעה שמתרחשת בדרך כלל בהקשר חברתי ובמצבים מוגדרים. ההתמודדות עם נגע זה צריכה איפוא להיות כוללת - גם במישור האישי, אך בעיקר במישורים שבהם יש למפקדים שליטה טובה הרבה יותר : המישור החברתי ומישור המשימה